שבוע של כל מה שחשוב באמת

28 יולי 2013 10:07 | יאיר לפיד

ביום חמישי התבטלה לי הפגישה האחרונה ופתאום הבנתי שאני יכול להספיק את השקיעה. ירדתי מירושלים בלי לגעת בברקסים והגעתי לבית הקפה בחוף "כחול" בדיוק כשהשמש הפכה לכתומה. אני מניח שזה היה מחזה מוזר: חוף תל אביבי, משפחות, קרטיבים, כולם בבגדי ים, ובאמצע יושב איש בחולצה ועניבה עם בקבוק דיאט-ספרייט וחיוך אידיוטי. דווקא בשבוע כזה, זו היתה תזכורת טובה בשבילי. לפוליטיקה יש חיים משלה. היא בועה דרמטית, סוערת, מתוחה, שבה אתה ממריא ומתרסק לעתים קרובות עם האירועים. השבוע היה שבוע של הצבעות אחרונות על התקציב, של מריבות זועמות על השיוויון בנטל, של חידוש תהליך השלום, של כל מה שחשוב באמת ומשמעותי באמת, ועדיין, רוב הפוליטיקאים נוטים לשכוח שבשביל רוב האנשים עכשיו יולי, וחם, והילדים בחופשה, וכבר נגמרו הרעיונות מה לעשות איתם אז אולי נלך – שוב – לים. היי, תראי נועל'ה, איזה קטע, את רואה את האיש המשונה עם העניבה? את יודעת מי זה? לא? טוב, לא חשוב.

חזרתו של הנושא המדיני לחיינו הוא הוכחה נוספת – למי שזקוק היה להוכחה – שרוב התהליכים החשובים באמת קורים "מתחת לרדאר".

ביום שני היה אצלי פיל גורדון, יועצו הבכיר של הנשיא אובמה לענייני המזה"ת. הוא בא עם ידידי דן שפירו, שגריר ארה"ב בישראל, וניהלנו שיחה ארוכה במהלכה כל אחד מאתנו ניסה להבין כמה השני מחוייב לתהליך, וכמה רחוק הוא מוכן ללכת.

"זה לא יהיה קל," אמרתי לו, "אבל למרות שקרי עשה עבודה טובה בלהביא את שני הצדדים לשולחן, הנשיא יצטרך להיות חלק מהתהליך במוקדם או במאוחר. שנינו יודעים שיש דבר אחד שהוא יכול לעשות וישנה את כל האווירה בישראל – וזה לשחרר את ג'ונתן פולארד."

מעבר לזה הבהרתי לו שאני - ו"יש עתיד" - מחוייבים לגמרי לתהליך השלום. אמרנו את זה בבחירות, אמרנו את זה בזמן המו"מ הקואליציוני, ואנחנו אומרים את זה שוב עכשיו.

היתרון שלנו, גם במקרה הזה, הוא ביכולת שלנו לפעול כקבוצה. ישיבות הסיעה שלנו לא דולפות לעתונים, אבל כשאנחנו יוצאים משם אנחנו יודעים לפעול ביחד. 19 הח"כים שלנו ממשיכים להיות הקבוצה המלוכדת ביותר בכנסת וגם בממשלה. המתנגדים יכולים להמשיך להיות ציניים, אבל הפוליטיקה החדשה עובדת.

מבחן הרצינות הראשון יהיה נושא שחרור האסירים.

ביום חמישי יעקב פרי ואני נפגשנו עם נציגי משפחות קורבנות הטרור, והם ניסו לשכנע אותנו להתנגד לשחרור האסירים שרצחו את בני משפחותיהם.

זו היתה שיחה טעונה וכואבת, עם אנשים שאתה רוצה לחבק, אבל למרות הקושי אמרתי להם שלא נעתר לדרישתם. המחוייבות הראשונה שלי היא הנסיון למנוע את הקורבנות של העתיד. נכון שאיש אינו מבטיח לנו שהשיחות יצליחו, נכון שהעבר רצוף כשלונות כואבים, אבל אסור לנו להפסיק לנסות.

והשבוע עבר גם בכנסת, בקריאה ראשונה, חוק השיוויון בנטל. החרדים כמובן הפכו את הדיון לקרקס, שבמסגרתו הם שרו ורקדו, תקעו בשופר, קרעו קריעה, ובשיא האירוע ח"כ פורוש כבל את עצמו באזיקים לדוכן הכנסת. הסדרנים עמלו קשה ושחררו אותו, אבל אני רוצה לומר שכליברל התומך בזכויות האזרח אני מוחה על כך בתוקף. אם פורוש רוצה לכבול את עצמו לדוכן באזיקים, צריך היה להשאיר אותו שם.

בשלב מסויים של הערב עליתי והזכרתי לח"כים מדוע יצאנו למהלך הזה ולמה אין לנו שום כוונות לוותר עליו. אני מצרף כאן את הלינק לנאום שלי.

הדיון נמשך עד אחרי חמש בבוקר, ובסופו עבר החוק ברוב גדול. אפילו מפלגת העבודה הצביעה בעד החוק שלנו, ואני מעריך את זה וחושב שהם הוכיחו הפעם שטובת המדינה חשובה להם יותר מאשר משחקי האופוזיציה-קואליציה הרגילים.

בנוסף מן הראוי אולי להזכיר – אפילו לכם – את העובדות האמיתיות לגבי מתווה השיוויון בנטל. קודם כל מפני שבניגוד לכל האגדות והתעמולה השיקרית - הוא לא נכנס לתוקפו עוד ארבע שנים, אלא מיד כשיעבור בקריאה שלישית. הנה העובדות הבסיסיות:

  • 28,000 חרדים יקבלו כבר השנה הודעה שהם משוחררים לעבודה ואינם צריכים להיות יותר בישיבה.
  • מספר החרדים המשרתים יעלה כבר בשנה הקרובה. תוך 3 שנים מעל ל-70% מהאוכלוסייה החרדית ישרתו את המדינה.
  • לראשונה- קביעת יעדי גיוס מוגדרים בחוק - מתן פטור ל1800 מתמידים בלבד. כל השאר משרתים.
  • דחיית שירות תתאפשר עד גיל 21 בלבד. רק צה"ל רשאי לקבוע למי ידחו את הגיוס ולמי לא.
  • מנהלת השירות האזרחי תוקם תחת משרד הכלכלה ותייצר מסגרות שירות שיקנו כלים מקצועיים למשרתים ויסייעו להם להשתלב בעבודה בהמשך. מחקרים מוכיחים כי 87% מהחרדים המשרתים משתלבים לאחר שחרורם במעגל העבודה.
  • אכיפה ופיקוח – על ישיבות שתלמידיהן לא יתגייסו יוטלו סנקציות כלכליות. הכסף פשוט יפסיק להגיע. על תלמידי הישיבות שיקבלו צו גיוס ולא יגיעו תוטל אחריות פלילית.

ואם כבר דת ומדינה:

אני מודה שלא הייתי מעורב במיוחד בבחירות לרבנות הראשית (באחד הראיונות אמרתי שאני לא בדיוק קהל היעד....), אבל הבחירה בשני רבנים אורתודוכסים מצערת אותי. יש זרמים נוספים ביהדות – כיפות סרוגות, רפורמים, קונסרבטיבים ואחרים – וחבל שעכשיו אנחנו נידונים לעשר שנים נוספות של קפאון.

בפייסבוק כתבתי את הפוסט הבא:

הבחירות לרבנות הראשית הסתיימו. המוסד שהיה לא רלוונטי גם קודם לחייהם ותפיסת עולמם של רבים מהישראלים, ימשיך להיות כזה גם בעשר השנים הבאות. מי שירצה להשתמש בשירותי הרבנות זו כמובן זכותו, אבל לא יכול להיות שלא תהיה להם אלטרנטיבה.

הגיע הזמן לברית הזוגיות, שתתן פתרון גם לקהילה הלהט"בית, לאלה שאינם יהודים, ולכל הישראלים היפים שפשוט רוצים להתחתן בלי התערבות של הממסד הדתי.

זו תהיה מלחמה פוליטית מלוכלכת ואולי ממושכת, אבל אנחנו ניאבק על זה כמו ש"יש עתיד" נאבקת על כל דבר: בהתמדה, בלי לוותר אף פעם, בלי להוריד עיניים מהמטרה, עד שזה יקרה.

השבוע היו בכנסת המועמדות של "יש עתיד" לבחירות ברשויות המקומיות. כמו ברשימה לכנסת, גם ברשימות המוניציפאליות "יש עתיד" הציבה יותר נשים מכל מפלגה ישראלית אחרת. כ-40% נשים ברשימות למועצות, למעלה מ-50% מהמועמדויות לראשות ערים או רשויות.

המפגש עם המובילות שלנו היה מחמם לב ומשמח. ישבתי עם נשים חזקות, חכמות, שלא פוחדות לשים את עצמן בקו האש הפוליטי. זה מה שאמרתי להן במפגש:

"'יש עתיד' שמה לה למטרה לתמוך ולהריץ נשים בבחירות המקומיות, בין אם בראש רשימה ובין אם לראשות העיר. נשים שבוער בהן לחולל שינוי, נשים שלא נותנות לשום דבר לעצור אותן, נשים שלא מפחדות, נשים שמאמינות באג'נדה של יש עתיד ויודעות שעם בית כזה אפשר להגיע רחוק. 'יש עתיד' משמרת את התפיסה לפיה לנשים צריך להיות חלק משמעותי מההנהגה הארצית והמוניציפלית. התחלנו את זה בארצי ואנחנו ממשיכים עם הקו הזה. יהיה קשה, לא תמיד נעים, זו לא זירה קלה ויש בה המון אינטרסים - אך המטרה היא חשובה ובעלת משמעות עצומה, ובסוף – ננצח!"

ותגידו מזל טוב לח"כ רונן הופמן, שחגג השבוע 50 עגול.

ולקארין אלהרר שהשבוע כולנו היינו בברית של הבן שלה, יואב. 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

שמונת הצעדים של ״יש עתיד״ למלחמה בקורונה

קודם כל מקים ממשלה אחרת. 18 שרים. יעילה, חסכונית, ממוקדת מטרה. בלי שר לענייני מים ובלי חליפי. קבינט קורונה של ארבעה שרים: ראש ממשלה, אוצר, בטחון, בריאות. זה נקרא צוות, והדבר הכי חשוב במצבי חירום הוא עבודת צוות. אחר כך הייתי עושה שמונה צעדים:

המשך לקריאה

ראש האופוזיציה, ח״כ יאיר לפיד בנאום סיעה

אנחנו המדינה היחידה בעולם שהגיעה לגל השני מוכנה עוד פחות טוב מהגל הראשון. נתניהו נכשל. ממשלת המנותקים לא מתפקדת.

המשך לקריאה

תגובת יו״ר יש עתיד-תלם להקמת ממשלת נתניהו החמישית

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת הדגלים השחורים בכיכר רבין

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת העצמאים בירושלים

יו״ר יש עתיד-תל״ם, יאיר לפיד: באתי לתמוך הבוקר בהפגנת ארגוני העצמאים מול הכנסת. הם לא שמרו על 2 מטר מרחק, אבל בשביל העצמאים אני מוכן לקחת את הסיכון. הם כועסים, הם צועקים, הם צודקים.

המשך לקריאה

אנחנו נעמוד בזה

הקורונה לא תכניע אותנו, כי אי אפשר להכניע אותנו. ניסו לא פעם. תמיד עמדנו בזה. התפקיד שלנו הוא להזכיר לישראלים שאותם דברים שמפחידים אותנו - גם יכולים לעורר בנו השראה. לזכור שתמיד יש לנו ברירה: להתייצב מול זה ביחד, או ליפול כל אחד לחוד. אנחנו בוחרים להלחם במגיפה ביחד. יהודים וערבים, חרדים וחילונים, קואליציה ואופוזיציה. הקורונה לא מבדילה בינינו. במאבק נגדה גם אנחנו לא נבדיל בינינו.

המשך לקריאה

תוכנית יש עתיד-תל"ם לחילוץ הכלכלה הישראלית

ח״כ לפיד: ״זו תכנית דו שלבית לחילוץ מיידי של הכלכלה מהקפאון, הצלת העסקים הקטנים והבינוניים שנזנחו בידי הממשלה וסיוע לחברות גדולות״.

המשך לקריאה

כמה עולה מצפון?

הנה מה שאמר אתמול בראיון שר הבטחון כששאלו אותו על האפשרות שתקום ממשלה של יותר מ-30 שרים: "צריך לחלק עוד תיקים. זה לא יפה, אבל זו המציאות הפוליטית. אם זה קונה עוד שנה או שנתיים, מוטב שכך. מוטב שיהיו לנו כמה שרים בלי תיק אם זה יקנה לנו עוד שנתיים של יציבות."

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך