שאלת השואה

27 ינואר 2013 15:29 | יאיר לפיד

65 שנה עברו מאז השואה ועדיין אנחנו יודעים רק מה קרה, מבלי שנוכל להבין מה עלינו לעשות עם המידע הזה. אתה מרגיש שהשואה אמורה לשנות בך משהו – כיהודי, כאדם, כישראלי – אבל מה? 

"כשתהיו במחנות ההשמדה", אמרתי לתלמידים שלי, "אל תשאלו את עצמכם מה הייתם עושים אילו הייתם יהודים, כי זו השאלה הקלה, תשאלו את עצמכם מה הייתם עושים אילו הייתם גרמנים"? 

הם שתקו, וכי מה יכולים היו להגיד. 

השואה פירקה את כל מה שבני האדם ידעו על עצמם, ואז לימדה אותנו שני לקחים בלתי נשכחים: 

הראשון הוא שעלינו לשרוד בכל מחיר.

והשני, שזוהי חובתנו להיות אנשים מוסריים. 

הדבר שאיננו יודעים עדיין, הוא מה עלינו לעשות כששני הלקחים האלה סותרים זה את זה.

ניצולי השואה באו לישראל כדי להקים בה חברה אנושית חדשה, שבה איש לא יוכל לפגוע בהם רק מפני שהם יהודים. זהו מסר זועם כפי שהוא פגיע. לא רק שמותר לנו לעשות הכל – אבל ממש הכל – כדי שלא תהיה שואה שניה, זוהי גם חובתנו העליונה. הגורל היהודי לא יוכל לספוג עוד מהלומה שתזכיר אפילו את השואה, ואנחנו מחוייבים לא רק לעצמנו, אלא גם לכל הדורות אחורה, מאברהם אבינו עד למוזלמנים המדשדשים בין הגופות יום אחרי שחרור מחנה הריכוז.

כל ישראלי, אם יש לו שבריר של זכרון היסטורי (ולמי מאתנו אין), יודע שהקיום שלנו הוא שברירי. בתינו, הקניונים שלנו, הכבישים שסללנו – כל מפלצות האספלט והברזל האמורים לייצג המשכיות שאין לערער עליה - הם רק רשת הסוואה דקה המונחת על חרדה מתמדת מפני הבאים עלינו להורגנו. 

אם נרפה לרגע מרעיון ההישרדות, יקומו הנאצים החדשים – ואין זה משנה אם יחבשו לראשם כאפיות או קסדות וורמכט – וינסו להרוג אותנו. 

למדנו גם שאסור לסמוך על הגנתו של העולם. הוא יהיה מזועזע כמובן עד עמקי נשמתו האנינה, ואולי גם יקים לילדינו בית יתומים בפאתי בריסל, אבל ליותר מזה עדיף לנו לא לצפות. 

זו, אגב, גם הסיבה לכך שהישראלי הממוצע מתמלא חרון מוצדק כשהוא נתקל באינטלקטואלים של השמאל החדש, המעמידים פנים שישראל היא חלק מאירופה הנאורה ובשם שיח זכויות האדם חובתה לוותר להמונים המדוכאים שכל חטאם בכך שהם רוצים להרוג אותנו. "אושוויץ", הם חוזרים ואומרים לנו, "אינה יכולה להיות תירוץ לכל דבר". אלא שאושוויץ אינה תירוץ אלא סיבה מוחשית, אקטואלית-עדיין, מגובה בגופותיהם של מיליונים.

אינני אוהב במיוחד בדיחות שואה, אבל יש אחת שאינה מרפה מזכרוני: מדוע אושוויץ היתה מקום אופטימי? משום שכל הפסימיסטים כבר היו בניו יורק. 

ככל בדיחה טובה, גם מאחורי זו יש אמת בסיסית: עלינו להתכונן תמיד לגרוע מכל, מפני שאחרת הוא יגיע.

אלא שאילו בזה הסתכם לקח השואה, היא לא היתה מציבה בפנינו שום דילמה. הבעיה היא שהשואה לימדה אותנו גם שחלק – אולי החלק המשמעותי ביותר – של ההישרדות תלוי בקיומו של מוסר אנושי. 

בלי המוסר האנושי לא היה צ'רצ'יל, לא היו פרטיזנים, ארה"ב לא היתה נכנסת למלחמה, וגדוד של הצבא האדום, בפיקודו של רב-סרן יהודי בשם אנטולי שפירו, לא היה משחרר את אושוויץ. 

השואה שינתה את תפיסת המוסר שלנו לא רק מפני שנוכחנו לדעת שהמוסר הוא הדבר היחיד שמסוגל להתייצב בפני הרוע המוחלט, אלא גם מפני שהיא העבירה את המרכז מן החברה אל היחיד.

עד השואה התייחס המין האנושי למוסר כאל תוצר חברתי. עשרת הדיברות הן דוגמא טובה – קיבלנו הוראות מהממסד ומילאנו אותן מפני שידענו שהוא חכם יותר, ורוצה בטובתנו.

אלא שבשואה האנשים המוסריים היחידים היו דווקא אלו שסירבו להקשיב למה שאמר הממסד השליט בארצותיהם. חנה ארנדט כתבה שאם היינו מקבלים את תפיסת המוסר שהיתה מקובלת עד השואה, הרי שאי אפשר היה להעמיד את אייכמן לדין. הוא הרי פעל לפי המוסר המקובל בזמנו ובתקופתו, ובוודאי בארצו.

אם בכל זאת העמדנו את אייכמן לדין הרי היה זה מעשה של אמונה במין האנושי: האמנו, ואנחנו עדיין מאמינים, שלכל אדם יש את היכולת להבחין בין טוב לרע, אפילו אם כל העולם אומר אחרת. אם בכל זאת הוצאנו אותו להורג, היה זה מסר מהדהד לכך שאיש אינו יכול לחמוק מאחריותו לנקוט עמדה מוסרית בעד החיים. חנה ארנדט טעתה בדבר אחד: לא "הבנאליות של הרוע" היא המאיימת עלינו, אלא הבנאליות של השתיקה. לאיש אסור לשתוק אל מול המוות. 

הניצולים לימדו אותנו, באיחור מכאיב, שלא רק לגבי הגרמנים היתה זו האמת, אלא אפילו לגבי הקורבנות. בספרו הגדול "האדם מחפש משמעות", כתב ויקטור פרנקל, ניצול אושוויץ שאיבד את כל משפחתו: 

"במחנות הריכוז, במעבדה חיה זו ובמגרש ניסויים זה, ראינו אחדים מחברינו מתנהגים כחזירים, בעוד אחרים מתנהגים כקדושים. אפשרויות אלה ואלה גנוזות באדם; איזו מהן יגשים, דבר זה תלוי בהכרעות ולא בתנאים".

שכן לא רק באחרים עלינו לחשוד בעקבות השואה, אלא גם בעצמנו. האם המוסר המקובל, המקיף אותנו מכל עבר, אינו משתק את יכולתנו לבחון בעצמנו את המתרחש, להסיק בעצמנו מסקנות, לבחור בעצמנו בין הטוב לבין הרע?

ויותר מזה, האם הגדרתנו את ההישרדות כערך עליון מאפשרת לנו לראות את מה שהגדיר פרנקל (מחשובי הפסיכיאטרים בדורנו), "האדם מאחורי המכונה"? האם אפשר בכלל לקבל החלטות מוסריות כשכל העולם נראה לנו כמכונת השמדה מתוחכמת שרק מחכה להזדמנות שלה? האם לא צימצמנו את עצמנו לקיום שכולו תנאים, כדי שנוכל להתחמק מן ההכרעות? 

אינני יודע. קרוב לוודאי שאיש אינו יודע. דווקא בגלל היות השואה אירוע קוסמי שאינו נתפס באף אחד מהמושגים המוכרים לנו, היא מכריחה כל אדם להגיע לגביה למסקנות אישיות לגמרי. כל מה שאומר לגביה אינה מסקנה, אלא אמונה.

אני מאמין שהעקרון הראשון תקף: לגבי כל דבר שמאיים על קיומנו, חובתנו לעשות כל דבר כדי להמשיך להתקיים כעם.

אני מאמין שהעקרון השני מכריח אותנו לבחון ללא הרף את העקרון הראשון, כדי שבכל מה שהוא פחות מאיום קיומי אפילו בסנטימטר, נדע לעשות את הבחירה המוסרית, המכירה באנושיותו של האחר ובחובתנו למנוע ממנו סבל.

כתבות נוספות שיעניינו אותך

תגובת יו״ר יש עתיד-תלם להקמת ממשלת נתניהו החמישית

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת הדגלים השחורים בכיכר רבין

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת העצמאים בירושלים

יו״ר יש עתיד-תל״ם, יאיר לפיד: באתי לתמוך הבוקר בהפגנת ארגוני העצמאים מול הכנסת. הם לא שמרו על 2 מטר מרחק, אבל בשביל העצמאים אני מוכן לקחת את הסיכון. הם כועסים, הם צועקים, הם צודקים.

המשך לקריאה

אנחנו נעמוד בזה

הקורונה לא תכניע אותנו, כי אי אפשר להכניע אותנו. ניסו לא פעם. תמיד עמדנו בזה. התפקיד שלנו הוא להזכיר לישראלים שאותם דברים שמפחידים אותנו - גם יכולים לעורר בנו השראה. לזכור שתמיד יש לנו ברירה: להתייצב מול זה ביחד, או ליפול כל אחד לחוד. אנחנו בוחרים להלחם במגיפה ביחד. יהודים וערבים, חרדים וחילונים, קואליציה ואופוזיציה. הקורונה לא מבדילה בינינו. במאבק נגדה גם אנחנו לא נבדיל בינינו.

המשך לקריאה

תוכנית יש עתיד-תל"ם לחילוץ הכלכלה הישראלית

ח״כ לפיד: ״זו תכנית דו שלבית לחילוץ מיידי של הכלכלה מהקפאון, הצלת העסקים הקטנים והבינוניים שנזנחו בידי הממשלה וסיוע לחברות גדולות״.

המשך לקריאה

כמה עולה מצפון?

הנה מה שאמר אתמול בראיון שר הבטחון כששאלו אותו על האפשרות שתקום ממשלה של יותר מ-30 שרים: "צריך לחלק עוד תיקים. זה לא יפה, אבל זו המציאות הפוליטית. אם זה קונה עוד שנה או שנתיים, מוטב שכך. מוטב שיהיו לנו כמה שרים בלי תיק אם זה יקנה לנו עוד שנתיים של יציבות."

המשך לקריאה

ברוכה הבאה ח״כ ע'דיר כמאל מריח

יו״ר יש עתיד, ח״כ יאיר לפיד:
״גאה ומאושר לקבל אלינו את ח"כ ע'דיר כמאל מריח. גאה בה שלא ויתרה על ערכיה תמורת שום תפקיד בעולם. נלחם ביחד איתה לטובת כל אזרחי ישראל. ברוכה הבאה״.

המשך לקריאה

ח"כ לפיד לבוחרי הליכוד: "פעם בעשרים שנה מותר לכם להצביע אחרת"


יו"ר יש עתיד ומספר 2 בכחול לבן, התייחס בכנס מנהיגים שערך עיתון "מעריב" לבחירות הקרובות, להחלטה להגיש נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כתב אישום ולתוכניות של כחול לבן אם היא תקים את הממשלה הבאה.

לפיד פנה למצביעי הליכוד: "אנחנו צריכים את הקול שלכם – פעם אחת. פעם אחת, כדי לצאת מהבוץ. זו הדרך היחידה. אתם עדיין תהיו אנשי המחנה הלאומי. כחול לבן היא מפלגה לאומית. פטריוטית, ציונית, בטחוניסטית. מפלגה ליברלית שמאמינה בחופש דת, אבל עם כבוד ואהבה למסורת ישראל. פעם בעשרים שנה מותר לכם לבחור בפתק אחר".

לפיד הוסיף: "הגיע הזמן לשינוי. הגיע הזמן שהממשלה תעסוק במה שעוסקת ממשלה: בבריאות, בכלכלה, בבטחון, בחינוך. אנחנו צריכים סדר עדיפויות לאומי חדש שבו האזרחים זה מה שחשוב, לא הפוליטיקאים. את השינוי הזה נצטרך לעשות בקלפי".

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס מיתווים: "אנחנו זקוקים לשלטון ישראלי חדש שלא פוחד לשנות את העתיד"


יו"ר מפלגת "יש עתיד" ומספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, נאם בכנס מיתווים בנושא הערכת מצב שנתית של מדיניות החוץ האזורית של ישראל והתייחס לסוגיות הבועורות בחברה הישראלית.

ח"כ לפיד: "הממשלה היוצאת ויתרה על הנסיון לספר את הסיפור של ישראל. מי שלא הודיע מראש שהוא בצד שלנו, מתעלמים ממנו. התוצאה היא שישראל פועלת היום בלי שהגדירה לעצמה מטרות. אנחנו זקוקים לשלטון ישראלי חדש. שמכיר במה שהיה, מנתח נכון את מה שקורה, ולא פוחד לשנות את העתיד".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס ELNET בפאריס: "אנחנו ביחד, מפני שהיהודים גמרו לפחד"


חבר הכנסת יאיר לפיד נאם בכנס  ELNET - Facing Security Challenges: European and Israeli Perspectives והעביר מסר לאנטישמיים ברחבי העולם.

"האנטישמיות לעולם אינה מודה במה שהיא באמת: שנאת זרים. אנחנו לא נשתוק להם. אנחנו לא מתכוונים לנסות לפייס אותם. אנחנו פה ביחד, מפני שהיהודים גמרו לפחד. אנחנו נלחם בחזרה. בזירה המשפטית, בזירה התקשורתית, אם צריך להפעיל כוח – מדינת ישראל יודעת לעשות גם את זה".

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך