מגיע לדו”ח לוקר דיון רציני יותר / מאמרו של ח”כ יאיר לפיד

23 יולי 2015 16:23 | יש עתיד

תגובתו של שר הביטחון לדו"ח לוקר לא ראויה. אמנם יש במסקנות חלקים, כמו קיצור השירות לשנתיים, שצריך לקבור. אבל הפרקים שעוסקים בשקיפות, בתפיסת הביטחון של ישראל ובפנסיה חשובים וראויים לדיון מכבד בהרבה מזה שמתנהל כאן.

            
דו"ח לוקר עוד לא נחת על השולחן, וכבר נפתח העימות. כמקובל בישראל הוא היה אלים, אישי, ונועד למנוע דיון אמיתי במקום לקדם אותו. הייתי אחד משלושת מקימיה של ועדת לוקר, ואני מסתייג מתגובתו של שר הביטחון לגבי הדו"ח.

מותר להתווכח עם מסקנות הדו"ח, אבל אתה לא יכול לבקש מטובי המומחים במדינת ישראל לעבוד קשה חודשים ארוכים, לקיים עשרות דיונים, לשמוע מאות שעות של עדויות, ואז לקרוא למה שהם כתבו "שטחי", "מנותק מהמציאות", או "הזוי". זה לא רק פוגעני ולא מנומס, זה גם לא נכון.

יוחנן לוקר, אלוף בצה"ל, מי שהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, הוא הכל חוץ משטחי. האלוף (במיל') עמי שפרן אינו מנותק מהמציאות ויוסי אקרמן, נשיא אלביט לשעבר, רחוק מלהיות הזוי. אני בכוונה מאזכר כאן דווקא את השמות האלה, מפני שהם לא היו המינויים שלי בוועדה (אני מיניתי את אסתי דומיניסיני, דוד ברוך וענת לוין), אלא של שר הביטחון עצמו. בחייך, בוגי, מי יבוא בפעם הבאה שתקרא לו לדגל אם הוא יודע שיש סיכוי שתתנפל עליו בתקשורת בשיניים חשופות אם חלילה יגיע למסקנות שלא מוצאות חן בעיניך?

מלבד זאת, הדו"ח ראוי לדיון מעמיק אפילו אם לא יתקבל כלשונו (אפשרות א'), ברובו (אפשרות ב' - שבה אני תומך), או בכלל לא (אפשרות ג' ולמרבה הצער הסבירה ביותר).
 

תקציב הביטחון לא יכול להתנהל בוואקום

את הדיון לא צריך להתחיל בפנסיות וגם לא בשאלה אם תקציב הביטחון אכן צריך להיות 59 מיליארד שקל, אלא בעובדה החמורה העולה מן הדו"ח על כל חלקיו, שלפיה למדינת ישראל אין בעצם תפיסת ביטחון מסודרת.
מוזר ככל שזה יישמע, הקבינט הביטחוני מעולם לא לקח על עצמו את הסיכון של דירוג האיומים ועיצוב מבנה צה"ל לפי הדירוג הזה. במונחים צבאיים - צה"ל מעולם לא קיבל את הפקודה. אם לקחת את הדוגמה האחרונה, שאינה מופיעה בדו"ח, איך ישנה ההסכם עם איראן את היערכות צה"ל למול האיום הגרעיני? מה זה אומר על המשאבים שהוא צריך להשקיע בעניין? כמובן שהכי קל להגיד "מה שיותר", אבל אז יש פחות להשקיע מול איום הטילים של חיזבאללה. ואם תשקיע שם - וצריך בהחלט להשקיע שם, חיזבאללה הוא בעיניי האיום המיידי הגדול ביותר על ישראל והוא הולך להיות ארגון עשיר בהרבה בעקבות הסרת הסנקציות מעל איראן - יהיה לצה"ל פחות כסף להשקיע מול חמאס, וכן הלאה וכן הלאה.

זוהי כמובן אינה רק שאלה כספית. כל איום כזה מחייב היערכות אחרת של כוח אדם, תקציב ומערכי אימונים. השקעה באיום האיראני תופנה ברובה לחיל האוויר ול־8200, השקעה מול החיזבאללה תרחיב את יחידות השדה הצפוניות ואת מערכת כיפת ברזל, השקעה מול חמאס תצטרך להתחשב באיום המנהרות. תרחיש של אינתיפאדה שלישית מחייב העברת לא מעט כוח אדם וכסף לשב"כ, לאמצעים לפיזור הפגנות וללחימה נגד טרור מתאבדים. ההחלטה לאן לקחת את הכסף היא קשה ומפחידה, אבל בשביל זה יש הנהגה למדינה - בשביל ההחלטות הקשות והמפחידות שאף אחד אחר לא מוכן לקחת.
בלי ההחלטה הזו כל הדיון בתקציב הביטחון הוא בעצם שרירותי לגמרי. זו אולי הסיבה לקצף המיותר על שפתי כל הנוגעים בעניין - הוא נובע מכך שכל אחד חושב שמדובר בדיון אחר. משרד הביטחון חושב שהדיון הוא על תקציב הביטחון. משרד האוצר חושב שהוא על תקציב המדינה. הממשלה מקווה שהוא יחסוך ממנה את הצורך בעיצובה של תפיסת ביטחון. העיתונות מניחה שמדובר בדיון על הפנסיות, כלומר בצד האנושי של העניין. כמו במשל המפורסם על הפיל ההודי והעיוורים, כל אחד קורא את הדו"ח מהזווית הנוחה לו.
כך למשל קיבלה נפח בלתי סביר ההמלצה - השגויה לדעתי - לקצר את השירות לשנתיים. כמה ימים אחרי שהתגייס לגולני המחזור הראשון שקיבל קיצור שירות בארבעה חודשים בעקבות חוק השיוויון בנטל, כבר רוצים לשנות שוב. מדובר בשארית מדו"ח בן בסט המנוח (הדו"ח מנוח, את בן בסט דווקא פגשתי לא מזמן) שהשתרבבה משום מה גם לכאן. למה? איך זה משתלב בשאר חלקי הדו"ח? מה זה אומר על החברה הישראלית ועל מודל "צבא העם"? אין תשובות.
אין גם תשובה קוהרנטית לשאלה איך משתלב תקציב הביטחון בתקציב המדינה. השניים אינם יכולים להתקיים ביקומים נפרדים. הנה מה שאמרתי על כך בעדותי בפני הוועדה באוגוסט שעבר:

"ב־21 ביולי, יום אחרי שנהרגו בסג'עייה 13 חיילי גולני, נסעתי לבקר את הפצועים בבית החולים סורוקה. ישבתי ליד מיטתו של מח"ט גולני רסאן עליאן, שהתעקש לחזור ליחידתו. כבר אז כולם שאלו מה היה קורה אילו במקום בנגמ"ש לא תקני היו החיילים נכנסים לעזה בנמ"ר, שהמיגון שלו טוב בהרבה. זוהי שאלה חשובה, אבל אני רוצה להציג לחברי הוועדה שאלה אחרת - מה היה קורה אם לא היה בית החולים סורוקה? מה היה קורה אילו בגלל בעיות תקציביות לא היה לנו בטווח סביר בית חולים משוכלל, מצוייד, עם רופאים מהמעלה הראשונה? כמה מהפצועים היו מתים?"

שאלות רטוריות הן תמיד עניין קצת בעייתי, אבל נדמה לי שחברי הוועדה הבינו למה התכוונתי. תקציב הביטחון אינו פועל בחלל ריק, הוא אילוץ אחד - הגדול ביותר, הדחוף והמשמעותי ביותר - בעולם שלם של אילוצים. לצערי הוועדה לא קיבלה את עמדתי, שאמרה שלא התקציב כולו צריך להיות רב שנתי, אלא רק "מסלולים" מסויימים בתוכו, כמו המו"פ, תקצוב האימונים, וחלק מנושאי הרכש, אבל היא כן אימצה את העיקרון שאומר שאי אפשר להמשיך במצב שבו תכנון התקציב מתחיל בשאלה מה הצבא רוצה, ולא בשאלה כמה המדינה יכולה לתת לו. זאת מפני שאנחנו חיים בעולם תנודתי, ואי אפשר להתעלם מן העובדה הפשוטה שלא בכל שנה יש למדינה את אותו סכום לתת. אם מישהו חושב אחרת, אני מציע לו להזמין את עצמו לפגישה עם הרמטכ"ל היווני. מה לעשות, בכלכלה יש שנים רעות ויש שנים טובות, והיא לא תמיד מתחשבת בצרכים אחרים.

אתן דוגמה נוספת לכך שהתקציב אינו יכול להתנהל בוואקום: מקובלת עלי לגמרי עמדתו של הרמטכ"ל אייזנקוט בתוכנית גדעון שבה הוא טוען, בניגוד לעמדת הוועדה, שהוא צריך פנסיית גישור ל־300 קצינים שאינם מהמערך הלוחם. למה? קודם כל מפני שאם החיזבאללה הוא האיום הגדול ביותר, אז המודיעין הטכנולוגי הופך לחשוב ביותר. שנית, מפני שהשוק הפרטי מנופף בצ'קים השמנים באמת לא מול קצינים בגולני או בגבעתי, אלא מול הבוגרים הצעירים של 8200 וממר"ם. כאמור, שום דבר אינו מתנהל בוואקום.

האם הוועדה לא ידעה זאת? ודאי שהיא ידעה, אבל אם אין תפיסת ביטחון אז הכל שחור ולבן ולכל אחד האמת שלו.


הצבא לא צריך לקבוע את סדר העדיפויות

לזכותה של הוועדה ייאמר שהיא מביעה פעם אחר פעם את אי־שביעות רצונה מול המצב, ובשורה של סעיפים מופיע הצורך בתפיסת ביטחון כוללת שמתוכה ייגזר גם התקציב. אם אני צריך להמר, בממשלה הנוכחית זה לא הולך לקרות. המועצה לביטחון לאומי אינה דומיננטית מספיק, הקבינט אינו מאוזן, ראש הממשלה הנוכחי אינו ידוע כמי שנוטה לקחת סיכונים. דווקא הצבא, בוודאי בעידן אייזנקוט, היה מוכן נפשית להגדיר סדר עדיפויות ולפעול לפיו, אבל במציאות הנוכחית הוא לא יכול ולא רוצה לקבוע לבד את סדר העדיפויות הזה. איש מאיתנו אינו מעוניין לחיות במדינה שבה הצבא מחליט דברים כאלה על דעת עצמו.

אז מה צריך לקרות עכשיו? הניסיון של הצבא לדחות את הדו"ח כמקשה אחת ובבוז מופגן אינו מתקבל על הדעת. על אנשי הקבע שלנו צריך לשמור פשוט מפני שאין למדינה קיום בלעדיהם, אבל שר הביטחון אמור להחליש את הלהבות ולא להגביר אותן. דיון מהסוג שהתנהל פה ביומיים האחרונים לא מבטא את העלבון שחשים הקצינים (כמה מהם כבר קראו את הדו"ח ומכירים את פרטיו?), הוא רק יוצר ומלבה אותו. תפקידו של משרד הביטחון הוא לנהל דיון ענייני, ואם יש פגיעה באנשי הקבע צריך למצוא את הדרך לדבר עליה ולצמצם אותה.

מאידך, גם הניסיון של האוצר לדאוג לכך שהדו"ח יתקבל כמקשה אחת - תוך שהוא נעזר בשרים שנמצאים כרגע מולו בדיוני תקציב וזקוקים לו יותר מתמיד - אינו ניסיון הוגן. לדו"ח יש חלקים בעייתיים וצריך להודות בכך.


מערכת הביטחון מסתירה מידע מעצמה

מה שראש הממשלה והקבינט צריכים לעשות, בגיבוי המקצועי של המועצה לביטחון לאומי, הוא להגדיר אילו מהפרקים מקובלים עליהם, אילו לא ואילו פתוחים לדיון.
הפרק החשוב ביותר של הדו"ח, שאותו יש לקבל ראשון ככתבו וכלשונו, הוא דווקא זה שמדברים עליו הכי פחות. מדובר בפרק העוסק בשקיפות תקציב הביטחון. מערכת הביטחון כל כך חרדה לאוטונומיות שלה, שהיא הגיעה למצב שהיא מסתירה מידע מפני עצמה. כך למשל, מסתתרת בדו"ח העובדה (שעד היום היתה ידועה רק לחברי הקבינט ולחברי ועדת חוץ וביטחון) שהצבא אינו יודע בעצם לכמה אנשים הוא זקוק. בפרק ז' של הדו"ח מופיע המשפט המדהים הבא: "הוועדה מתרשמת כי היקף כוח האדם של מערך הקבע הדרוש לצבא אינו ברור לו עצמו".

איך הגענו לזה? כי הצבא מסתיר מאגף התקציבים של עצמו חלק מהמידע מחשש שהוא ידלוף לאוצר. אם זה לא היה מבהיל, זו היתה קומדיה. כדי שהתקציב יהיה יעיל ויספק לנו בטחון מקסימלי, הוא צריך להיות שקוף ובהיר לכולם. כל אפשרות אחרת אינה נובעת מצרכים מבצעיים אלא מתרבות ארגונית שצריכה להשתנות.

מול הפרק הזה יש את הפרקים שפשוט אפשר להעיף לפח, כמו ההצעה לקצר את השירות לשנתיים. זה לא יקרה, ועצם הדיון בזה מסב נזק.
אחרי הסינון הראשוני, שאותו לא צריכה להיות בעיה לסיים במסגרת לוח הזמנים של התקציב, תישאר שאלת הפנסיה. היא מורכבת, היא כואבת, ומגיע לה דיון מכבד הרבה יותר מזה שמתנהל כרגע. אנשי הקבע הם טובי הבנים שלנו. הם לא יכולים להסתובב בתחושה שהמדינה אדישה להקרבה שלהם. מפקדיהם, ובראשם שר הביטחון, צריכים גם להיזהר מלהעצים את התחושה הזו מרוב להיטות לנצח בוויכוח. בדומה לצבא, גם אני איני תומך במודל שיוויוני. למי שיצטרך מחר להיכנס שוב לעזה מגיע יותר. מצד שני, אם מודל הפנסיה נוגס בתקציב הביטחון, אז אנחנו מקבלים בשביל אותו כסף פחות ביטחון. בזה גם קציני וחיילי צה"ל אינם מעוניינים.

 

(המאמר פורסם הבוקר ב"כלכליסט")

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ח"כ לפיד בביקור מדיני ביפן: "הסכם הגרעין עם איראן מסכן את שלום המזרח התיכון"


יו"ר יש עתיד ומספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, יצא לביקור מדיני קצר ביפן. במהלך הביקור ערך פגישות רשמיות עם שר החוץ טארו קונו, (Taro Kono) ושר ההגנה טאקאשי אייויא, (Takeshi Iwaya).

בתום הפגישות אמר לפיד: "השיחות היו על שיתופי פעולה טכנולוגיים, כלכליים, בעיקר על נושאים ביטחוניים, בעיקר על הצורך שלנו להזיז את היפנים מהתמיכה שלהם בהסכם הגרעין עם איראן. אנחנו צריכים להסביר להם ולעשות עבודה טובה יותר בלהסביר להם שהסכם הגרעין עם איראן מסכן את שלום העולם ושלום המזרח התיכון".

המשך לקריאה

חברי הכנסת של כחול לבן סיירו בדרום תל אביב


חברי הכנסת של כחול לבן עפר שלח, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, צבי האוזר ובועז טופורובסקי סיירו בשכונת התקווה בתל אביב ונפגשו עם בעלי עסקים ותושבי השכונה.

ח"כ כהן: "היעדר המדיניות של נתניהו בעשור האחרון, פוגעת בתושבי השכונה ובתושבים הזרים כאחד. אנחנו נתווה כיוון ונממש אותו".

ח"כ טופורובסקי: "כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד תתווה סדר עדיפויות שטובת האזרח עומדת בראש". 

ח"כ ברביבאי: "גם פה בשוק ברור לכולם שמגיע לציבור יותר ולא הכול זה חסינות נתניהו". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בעוטף עזה: "החמאס צריך לדעת שבפעם הבאה שהם ירו טילים על אזרחי ישראל, הם יקבלו טיל לתוך הבית שלהם"


הנהגת כחול לבן- יו״ר כחול לבן, רא״ל במיל׳ בני גנץ, חבר ועדת חוץ וביטחון, ח״כ יאיר לפיד, שר הביטחון לשעבר, רא״ל במיל׳ בוגי יעלון והרמטכ״ל לשעבר רא״ל במיל׳ גבי אשכנזי, הגיעה לשדרות כחלק מפעילות השטח שהתקיימה בדרום ובשטח עוטף עזה.

ח״כ יאיר לפיד, חבר ועדת חוץ וביטחון: "פעם הבאה ש-700 טילים יצאו מפה מעזה אל שדרות אתם צריכים להחליט איזה קבינט אתם רוצים שיעמוד כאן - רא"ל גבי אשכנזי או סמוטריץ', רא"ל בוגי יעלון או מירי רגב, רא"ל בני גנץ ואני או אף אחד, כי ביבי הרי נעלם כל פעם שיורים מעזה על תושבי עוטף עזה". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד ביום גיוס לוחמות: "הדם של הילדים שלנו לא שווה פחות"


במסגרת מסע "בשביל ישראל" הגיעו מספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, וח"כ יוראי להב הרצנו לבקו"ם בתל השומר כשהם מלווים את שירז – מתגייסת לחי"ר גבולות כלוחמת.

ח"כ לפיד אמר רגע לפני שנכנסה בשערי הבקו"ם: "שירז הגיעה להתגייס כי זו חובתה. מדינת ישראל אומרת לה שהיא צריכה להתגייס – היא מילאה את חובתה ומתגייסת לשירות קרבי בברדלס. כי זה מה שמדינת ישראל מבקשת מבנותיה ובניה.זה מה שצריכים כל צעיר וצעירה לעשות – להתגייס לצה"ל או לשירות האזרחי, ולמלא את חובתם". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בירושלים: "שמה הנהדר של הציונות הדתית לא צריך להיות מוכתם על ידי הכהניסטים"


הנהגת כחול לבן קיימה הבוקר סיור מיוחד בארמון הנציב בירושלים בהשתתפות יו"ר כחול לבן רא"ל (מיל') בני גנץ, ח"כ יאיר לפיד, רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, וח"כ מירב כהן.

ח"כ לפיד: "המקום הזה הוא הזדמנות להזיכר על מה חרבה ירושלים. בגלל קנאות. זו מערכת הבחירות השנייה ברציפות שבה נתניהו מנסה להכניס את הכהניסטים לכנסת. אלו האנשים שנתניהו מנסה להכניס לכנסת ישראל ולממשלת ישראל כדי שהם יוציאו אותו מהכלא. את זה אנחנו באנו למנוע"

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בהשקת האוטובוס של כחול לבן: "ככה מנצחים בחירות - בזיעה, בחום, בכל מקום"


יו"ר יש עתיד ומספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, מעלה הילוך בקמפיין הבחירות. לפיד השיק את האוטובוס איתו הוא מתכוון לנסוע ברחבי המדינה ולפגוש את אזרחי ישראל על מנת להציע בפניהם את האלטרנטיבה השלטונית היחידה של בחירות קיץ 2019 - כחול לבן.

בפתיחת המסע הישראלי אמר לפיד:"אזרחי ישראל נוהרים באוטבוס כדי להחליף את השלטון. ככה מנצחים בחירות - בזיעה, בחום, בכל מקום. כל מי שאומר לא שומעים אתכם, אז אנחנו יוצאים היום למסע ישראלי באוטובוסים". 

 

המשך לקריאה

ח"כ ברביבאי בפעילות ברכבת: "כשנרכיב את הממשלה הבאה, נשפר את מצב התחבורה הציבורית ומערכת הרכבות במדינה"


תחת הכותרת: נוסעי הרכבת – נתניהו לא רואה אותכם. נתניהו דואג רק לנתניהו. חברי סיעת כחול לבן, יחד עם עשרות פעילי המפלגה, הגיעו לתחנות הרכבת ברחבי הארץ.

במהלך הפעילות, נתקעו בתחנת אשדוד בעקבות תקלה ברכבת, חברי הכנסת אורנה ברביבאי, איתן גינצבורג, אורלי פרומן, ועידן רול יחד עם ליהיא לפיד ומטה הנשים של 'כחול לבן' שעשו יחד את הדרך מתחנת ת"א השלום לעבר שדרות. 

ח"כ ברביבאי: "תקלות קורות אבל חוסר המענה המידי שניתן הוא מחדל. ככה זה כבר שנים. אחרי הבחירות, כשכחול לבן תרכיב את הממשלה הבאה, נפעל לטובת ישראל ונשפר גם את מצב התחבורה הציבורית ומערכת הרכבות במדינה".

 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס פעילים בשפיים: "מגיע לכם ראש ממשלה שלא עסוק רק בעצמו"


אלפי פעילים, ראשי מטות של מפלגת "כחול לבן", חברי הנהגת המפלגה וחברי הכנסת אורנה ברביבאי, מאיר כהן, עפר שלח, פנינה תמנו שאטה ומיקי חיימוביץ, התכנסו בשפיים לכנס התנעה לקראת מערכת הבחירות הקרובה.

ח"כ לפיד פנה לפעילים ואמר להם: "יש לנו 35 מנדטים בזכותכם. בגלל הכוח שלכם. בגלל ששרפתם את השטח. בגלל ששומעים אתכם. מכם נתניהו פוחד. מכל מה שאתם מייצגים. היושר, ההגינות, האכפתיות. הגיע הזמן לשינוי. חייבים לנצח בספטמבר. ננצח בספטמבר. ננצח, נכנס לכל משרדי הממשלה,  נלך לעבוד". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בסיור באשקלון: "נתניהו הפסיק לעבוד בשביל אזרחי ישראל"


חברי סיעת כחול לבן סיירו באשקלון וקיימו בעיר את ישיבת הסיעה השבועית. את הביקור פתחו חברי הסיעה במפגש עם עובדי אזור התעשייה באשקלון.

הח״כים סיירו במפעל רב בריח ושמעו מהעובדים כי בשעת חירום נותרים רבים מהם ללא מקום ממוגן לשהות בו, בשל היעדר תמיכה כלכלית מצד המדינה בעלויות המיגון.

ח"כ לפיד: "נתניהו הפסיק לתפקד. הוא הפסיק לעבוד בשביל אזרחי ישראל. כמו שהוא לא מטפל בבעיות של האתיופים, כמו שהוא לא מטפל במיגון של אשקלון , כמו שהוא לא מטפל במשבר הכלכלי שמגיע לפתחנו".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס הרצליה: "נתניהו הפך לראש ממשלה גרוע שלא אכפת לו לפרק את המדינה"


בנאום בכנס הרצליה תקף מספר 2 בכחול לבן ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וטען שהמטרה של נתניהו היא החסינות שלו ובתמורה יהיה מוכן לתת הכול לשותפים הטבעיים שלו. 

בנאום אמר לפיד: "נתניהו הוא ראש ממשלה גרוע. הוא לא היה כזה. היום הוא כזה. זה מה שקורה אחרי יותר מדי שנים בתפקיד. כשאני אמרתי בפעם הראשונה "קרה לו משהו" אנשים צחקו. אף אחד כבר לא צוחק. היום השרים שלו אומרים את זה. האנשים הכי קרובים אליו אומרים את זה".

 

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך