יאיר לפיד בכנס INSS: שמים את האדם העובד במרכז

23 אפריל 2013 22:23 | יאיר לפיד

ערב טוב,

אני מודה למכון למחקרֵי בטחון לאומי ולידידי עמוס ידלין על ההזדמנות לדבר פה היום כשר אוצר, מדובר בנושאים שכרוכים אחד בשני, אין בטחון לאומי בלי כלכלה, אין כלכלה בלי בטחון לאומי, וזו הזדמנות בשביל לתאר בפניכם את מה שאנחנו עושים בימים אלה. 

כי מה שאתם רואים זה לא קיצוצים. 

מה שאתם רואים זה לא רק גזירות ומיסים, ולא רק העברה של תקציבים מהבטחון לדיור, או מהישיבות לרווחה.

מה שאתם רואים – וככל שיעבור הזמן זה יהיה ברור יותר ויותר – היא דרך.

מה שאתם רואים היא דרך נחושה, ברורה, שיש לה כיוון אחד ושיש לה מטרה אחת: לשים במרכז הכלכלה הישראלית את האדם העובד.

כשנכנסתי למשרד האוצר, ביום הראשון, במפגש הראשון עם בכירי האוצר – בחדר ישיבות צפוף, עם הרבה אנשים סביב השולחן - אמרתי להם שבעיני חזון הוא לא סדרה שלמה של תוכניות שיש להן תוצאה, אלא רעיון אחד שיש סדרה שלמה של תוכניות איך ליישם אותו.

והרעיון האחד הזה – החזון האחד הזה - הוא האדם העובד. 

לפעמים קוראים לו מעמד הביניים, לפעמים קוראים לו משלמי המיסים, או ציבור העובדים, תקראו לו איך שתקראו לו, אבל הוא או היא אלה שמחזיקים את המדינה הזו בחיים. 

מה זה אומר "חזון האדם העובד?" זה אומר שהוא במרכז. זה אומר שמשרד האוצר לא מתעסק בגרפים או בגליונות אקסל, אלא בבני אדם שקמים בבוקר והולכים לעבודה ומהעבודה, הזו צריכים לקנות במכולת, והם שואלים את עצמם איך הם יגמרו את החודש, והם רוצים שיום אחד תהיה להם  דירה, וצריך גם לדאוג להם כדי שתהיה להם פנסיה הוגנת לימי הזיקנה שלהם.

זה אומר שמרכז ההוויה שלנו הם אנשים שעובדים ומשלמים מיסים, כי בלעדיהם אין לנו כלכלה ואין לנו חברה. זה אומר שאם מישהו רוצה לעבוד אנחנו צריכים לעשות הכל כדי ליצור בשבילו מקומות עבודה. זה אומר שאם מישהו עובד ולא מרוויח מספיק כדי להתקיים בכבוד, אנחנו צריכים לעזור לו לשפר עמדות. וזה אומר גם שאם מישהו בריא ויכול לעבוד אבל חושב שהוא פטור מזה, אז הוא צריך לדעת שאנחנו לא נשלם את החשבונות שלו. 

 באותה ישיבה דיברנו גם על הירושה שקיבלתי באוצר. בור תקציבי של יותר מ-40 מיליארד שקלים. אלו למעלה מ-40 מיליארד שקל כואבים, שצריך לטפל בהם מהר, באחריות ובכוח. כי כמו כל אוברדראפט, אם לא נסגור אותו עכשיו הוא יילך ויתפח ויגדל עד שלא תהיה לנו דרך לצאת ממנו. כי ככל שהאוברדראפט גדול יותר, הריבית עליו גדולה יותר, ואז במקום להשקיע מיליארדים בחינוך ובבריאות, אנחנו מבזבזים את אותם מיליארדים כדי לשלם ריביות שהולכות וגודלות. 

את זה צריך להפסיק, אז אני הולך לסגור את הבור הזה, אבל יש שני דברים שאני לא מתכונן לעשות: 

הראשון הוא שאני לא מתכונן להשמיץ את קודמי ולהאשים אותו במה שקרה. לא מעניין אותי מי אשם, מעניין אותי מה עושים.

הדבר השני הוא שאני לא מתכונן להסתתר מאחורי הבור הזה ולהגיד שעד שלא נפתור את הבעיה הזו לא נוכל לצאת לדרך. אנחנו כן נוכל, ואנחנו כבר יצאנו לדרך. 

כי הבור הזה הוא לא רק עול, יש בו גם הזדמנות. יש בו הזדמנות מפני שהוא מכריח אותנו להגדיר מחדש את סדר העדיפויות שלנו. 

הבור הזה יצר מצב שבו אין לנו ברירה - אנחנו לא יכולים רק לשייט משנה לשנה על טייס אוטומטי, אנחנו לא יכולים להעלים עין מעיוותים, אין לנו ברירה אלא לצלול לתוך כל סעיף, לתוך כל תקנה שעברה פעם מאוחר בלילה, כשכל כלבי השמירה של התקציב הלכו לישון, ולתוך כל הסכם עתיק שאומרים לנו שאי אפשר לגעת בו "כי ככה זה היה תמיד." יכול להיות שככה זה היה תמיד, אבל זה הולך להשתנות. אנחנו כן יכולים לשנות, ואולי טוב שאין לנו ברירה כי זה גורם לכך שאנחנו עושים את זה כבר עכשיו. 

כי כבר עכשיו, בכל ישיבה, בכל דיון תקציבי, בכל פעם שעולה על המסך מצגת חדשה – על תחבורה, על בטחון, על קצבאות ילדים, על מעונות יום – תמיד אנחנו חוזרים לאותה שאלה: 

איך זה משפיע על האדם העובד?

זה נראה כמו הדבר הטבעי, זה נראה כאילו זה מובן מאליו, אבל זה לא. האדם העובד במדינת ישראל אינו במרכז העשייה של הממשלה כבר לא מעט שנים, הוא רק משלם את כל החשבונות, זה לא אותו דבר.

אם התשלום הממוצע שמקבלת מדינת ישראל על משאבי הטבע שלה הוא נמוך במיוחד – וכולכם יודעים שאני עדִין עכשיו – אז מכרנו את האינטרסים של האדם העובד וצריך לשנות את זה; אם עשרות ומאות אלפי אנשים בריאים אינם עובדים וחיים מקצבאות שסידרו להם הסכמים פוליטיים לא מוסריים, אז מכרנו את האינטרסים של האדם העובד, וצריך לשנות את זה; אם קבוצות כוח קטנות שולטות בנמלים שלנו, בשירותים הציבוריים שלנו, במחירי המוצרים שלנו, אז בשמו של האדם העובד מכרנו את האינטרסים של האדם העובד, וצריך לשנות את זה; אם מעון היום עולה לאמא עובדת אלף שקל יותר מאשר לאמא אחרת שאינה עובדת, אז מישהו מכר אותנו; אם הטבות בדיור ניתנות בהתאם לוותק שנות נישואים ומספר ילדים ומפלות לרעה את האוכלוסייה שמשרתת בצבא ועובדת, אז מכרנו את האינטרסים של האדם העובד ואנחנו הולכים לשנות את זה; אם אפשר להוריד את מחירי המים ב-4% בכך שנסגור ונאחד עשרות תאגידי מים מיותרים, אז אנחנו הולכים לעשות את זה. כי שלטון שיכול להוריד מחירים ואינו עושה את זה, מוכר את האינטרסים של האדם העובד.

כולכם יודעים שעל חלק מהדברים שציינתי כאן – אולי אפילו על כולם – תהיה מלחמה. ועל זה אני אומר – שתהיה מלחמה. 

כי הגיע הזמן לנהל את המלחמה הזו. אני אדם סבלני, אבל אני יודע גם שמה שאם אתה מאמין במשהו, עדיף להתניע אותו במאה הימים הראשונים שלך. אנחנו צריכים לנהל עכשיו את מלחמתו של האדם העובד, מפני שהוא הוזנח יותר מדי שנים והגיע הזמן לסובב את הספינה. האדם העובד מסתכל על המערכת השלטונית, והיא נראית לו לא הוגנת, לא יעילה ומונעת מאינטרסים זרים. זה מתכון לאסון, ואנחנו נשנה אותו.

אני נוהג כל יום לירושלים, ועל המושב לידי יש תיק. בתוך התיק הזה יש חוברת שכל יום נוספים לה עוד דפים. כמו כל המסמכים הרשמיים של המדינה למעלה מודפס עליה סמל המנורה, ומתחתיו כתוב "תקציר שינויים מבניים מוצעים." ומתחת לכותרת הטכנית הזו מסתתרת מהפיכה שתוך שנתיים כל ישראלי ירגיש אותה, ותוך שלוש שנים תשנה מהיסוד את מצבו של האדם העובד.

כי בשני העמודים הראשונים של החוברת יש תוכן עניינים, עם כותרות. גם הן כתובות בשפה המשעממת שבה כותבים מסמכים כלכליים, אבל כל כותרת כמעט, היא מלחמה שאנחנו הולכים להכנס אליה ולנצח בה. עמוד 5, "הכנסת מבחן מיצוי כושר השתכרות אפקטיבי בדיור". תהיה מלחמה וננצח בה; עמוד 10, "חיזוק לימודי יסוד בחינוך החרדי." תהיה מלחמה וננצח בה; עמוד 14, "צמצום רגולציה עודפת והקטנת הנטל הבירוקרטי – תוכנית doing business " תהיה מלחמה עם כל העולם, אבל אנחנו ננצח בה; עמוד 19 – "סיוע לעסקים קטנים"; עמוד 21, "הגברת התחרותיות בתחום המזון", תהיה מלחמה אבל בסופה מוצרי חלב יעלו פחות ובשר יעלה פחות ומיץ יעלה פחות; וכבר עשינו שלשום "וי" על עמוד 26, כי העברנו בממשלה את רפורמת "שמיים פתוחים" שתוריד את מחירי הטיסות לאירופה ב-20% ותוסיף למשק אלפי מקומות עבודה; ובעמוד 29 יש נספח מיוחד: "התוכנית למלחמה בהון השחור," שאומר למעלימי המס שהחגיגה עומדת להיגמר. 

כי מאחורי כל סעיף כזה יש מהפיכה, ולכל מהפיכה כזו יש מטרה, והמטרה היא האדם העובד. 

וכל זה עוד לפני שהזכרתי את שתי המהפיכות הגדולות באמת, שמתנהלות במקביל לדיוני התקציב: 

מהפיכת השיוויון בנטל, שאותה מובילה בימים אלה ועדת פרי - ושלא יכולה היתה לקרות בשום הרכב קואליציוני אחר - תוביל לגיוס דור שלם של צעירים חרדים לשירות צבאי או אזרחי, ולא פחות חשוב, ליציאה לעבודה של עשרות אלפי חרדים; ומהפיכה הדיור, שאותה אני מוביל במסגרת קבינט הדיור המיוחד, יחד עם שר השיכון אורי אריאל ושר הפנים גדעון סער, שתוריד את מחירי הדיור, שתשנה את מערך המיסוי על דירות להשקעה, שתסיר חסמים ובעיקר שתוביל לבניה של עשרות אלפי דירות גם לקניה וגם להשכרה. מכל הפאקטורים המשפיעים על מצבו הכלכלי של האדם העובד מחירי הדיור הוא כנראה הפאקטור הכי משמעותי, ואנחנו מובילים בתחום הזה מהפיכה אמיתית שתקרה תוך זמן קצוב. 

אני נשאל  בשבועות האחרונים לא פעם, מה עם החלשים? אם כל הכלכלה הישראלית תהיה מוטה לטובת האדם העובד, איפה זה משאיר את השכבות החלשות? מדוע אנחנו לא מדברים על עזרה לחלשים?

אנחנו מדברים כל הזמן על עזרה לחלשים. אין אדם שהוא שקוף בעינינו. אם את אמא חד-הורית מבאר שבע, אחת ממאות אלפי העניים העובדים, ואת עומדת להפגע מהקיצוץ בקצבאות הילדים, זהו תפקידנו לראות אותך, ולשם כך הקמנו קרן חדשה של 200 מיליון שקל במשרד הרווחה כדי לדאוג לבטחון תזונתי לילדים שלך; אם אתה חרדי שלא לימדו אותו מתמטיקה ואנגלית ופתאום דורשים ממך לעבוד ותשלומי ההעברה לא מגיעים, אז תפקידנו להקים - ואנחנו נקים, יחד עם נפתלי בנט והצוות שלו במשרד הכלכלה – מערך שלם של השמה לשוק העבודה כדי לתת לצעיר החרדי הזה כלים להתפרנס ולפרנס; אם את ילדה עם צרכים מיוחדים שיושבת בכסא גלגלים, אנחנו נדאג להנגשה של בית הספר שלך, ושל הבית שלך, ונחליף לך את הכסא לחדש יותר; אם אתם זכאי הדיור הציבורי, עלינו למצוא לכם פתרונות דיור, ורצוי שאלו לא יהיו גטאות של עוני שמוצפים כל חורף ולוהטים בכל קיץ, ומה שחשוב עוד יותר חובתנו לדאוג לכך שהילדים שלכם יקבלו חינוך ברמה הגבוהה ביותר כדי לשבור את המעגל הנורא הזה, שבו העניים הם תמיד ילדי העניים והעשירים הם ילדי העשירים; אם אתם ניצולי שואה שאין להם כסף לתרופות עליכם לדעת שכבר הקצבנו – בשיתוף עם ראש הממשלה – 500 מיליון שקל בחמש שנים הבאות לשעות סיעוד ולתרופות מצילות חיים. זה לא מספיק, אבל זו התחלה. 

העזרה לחלשים היא הבסיס של כל חברה מתוקנת, אבל להגיד שצריך לעזור לחלשים בלי להסביר איך - בלי להסביר מאיפה יגיע הכסף שיאפשר לנו לעזור לחלשים - אינו דיבור חברתי אמיתי. זה לא צדק חברתי, זה במקרה הטוב אמפתיה ובמקרה הרע מחאה חלולה. כי אין דבר כזה צדק חברתי שאין מאחוריו כלכלה שמממנת אותו. בשביל לתת לחלשים, צריך שיהיה גם מאיפה לקחת. אם אנחנו רוצים לבנות מערכים תומכים אמיתיים של חינוך ובריאות ורווחה, בשביל זה צריך את כספי המיסים של מעמד הביניים הישראלי. 

מי שעינו צרה במעמד הביניים, מי שמתלונן על זה שהם חיים ומתפרנסים בכבוד, הוא לא חברתי, הוא רק כועס. וכעס הוא מדיניות רעה מאוד. רק אם מעמד הביניים הישראלי יעבוד וירוויח טוב, יהיה לנו מספיק כסף לסייע לחלשים. ואני אומר לכם שהישראלים העובדים, את הכסף הזה ישלמו בשמחה. כשהם ירגישו שהמיסים שלהם לא הולכים למחיקת חובות של טייקונים ולא לסקטורים שהשתלטו על הקופה הציבורית, אלא הולכים באמת כדי לעזור לזקנים ולחלשים ולניצולי שואה ולילדים מתחת לקו העוני, הם יכניסו את היד לכיס בלי להסס. כל מה שהם מבקשים היא מערכת הוגנת, וזה מה שאנחנו הולכים לתת להם. 

מערכת הוגנת פירושה גם אנחנו צריכים להיות מסוגלים לפעול בתקיפות כלפי כל סוג של ניצול לרעה של המערכת בידי החזקים. בזמן הקצר שאני שר האוצר הודעתי על הקמת שתי ועדות: ועדה שתבחן מחדש את כל נושא התמלוגים על משאבי הטבע בישראל שאינם נפט וגז, ו-ועדה שאני מקים יחד עם הנגיד פישר לבחינת הסדרי החובות של הטייקונים בבנקים הגדולים. במקביל העברנו אתמול בממשלה את חוק הריכוזיות, כדי לפרק את חברות הפירמידה. 

והיות והצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות, החלטנו גם שמשלמי מס ייסף, מה שקרוי "מס עשירים", לא יקבלו בכלל קצבאות ילדים, ואת מס הקניה על מכוניות יוקרה ועל פלזמות מעל 50 אינץ' הקפצנו באופן חד.

רק שצריך להיות ברור גם עוד דבר: 

אם כבר מדברים על מערכת הוגנת, בואו נדבר על עוד סוג של הוגנות. המערכת לא אמורה להיות הוגנת רק כלפי החלשים, אלא גם כלפי האנשים שמפעילים אותה. 

משרד האוצר בראשותי אינו נגד עסקים, ואינו נגד יזמים, ואינו נגד חברות עוגן. אם מחר תבוא חברה בינלאומית גדולה ותרצה להקים פה עוד מפעל דוגמת "אינטל" בקריית גת, לא רק שאנחנו ניתן לה את כל ההקלות האפשריות – והפופוליסטים מוזמנים להתחיל לצרוח כבר מעכשיו – אני גם אסע לשדה התעופה בן גוריון ואפרוש לכבודם במו ידי את השטיח האדום. כל מי שפותח מפעל או חברה שמייצרים מקומות עבודה, יגלה שאנחנו נעזור לו בכל דרך ואם הוא ייתעשר מזה - שיהיה לו לבריאות. סטף ורטהיימר הוא בעיני גיבור ישראלי, דב לאוטמן הוא בעיני גיבור ישראלי, גיל שווייד הוא גיבור ישראלי, אנחנו צריכים עוד גיבורים כאלה ואנחנו צריכים לתת להם לעבוד, לא לכעוס עליהם על כך שהם הצליחו בחיים יותר מאתנו. ישבתי עם יו"ר התאחדות התעשיינים, צבי אורן, ואמרתי לו, "תגידו מה אתם צריכים, כי תפקידנו הוא לעזור לכם."

זה לא סוד שהיתה לי התלבטות אם להיות שר האוצר. לקחתי את התפקיד הזה – בניגוד לעצתם של לא מעט אנשים – מפני שזה המשרד שדרכו אפשר באמת לשנות את החברה הישראלית. הלכתי לבחירות עם השאלה "איפה הכסף", אז שם צריך להיות, במקום שבו נמצא הכסף. יומיים אחרי שנכנסתי לתפקיד הלכתי להתייעץ עם הנשיא, שמעון פרס, והוא אמר לי משפט נפלא. הוא אמר לי, "יאיר, הדבר הכי מסוכן שאתה יכול לעשות, זה לא לעשות שום דבר. אז אני מציע לך להעז, אני מציע שתעז, מפני שזו האפשרות הפחות מסוכנת."                                                                      

מערכות גדולות לא אוהבות שינויים, והמדינה היא כמובן המערכת הגדולה מכולן. זה אומר שבזמן הקרוב כולנו נצטרך להידרש לשתי תכונות שלפעמים סותרות אחת את השניה: סבלנות ונחישות.

אנחנו זקוקים לסבלנות ולנחישות שלכם מפני שההתחלה לא קלה. מול הבור התקציבי נדרשת מנהיגות ויכולת קבלת החלטות, ואנחנו עשינו החלטות לא קלות. לא הלכנו על קיצוץ רוחבי, מפני שבעיני זה בעצם לא להחליט, אלא צללנו לתוך הסעיפים עם כל הקושי הכרוך בדבר. איש אינו אוהב קיצוצים, איש אינו אוהב לשלם יותר מיסים, אבל יש בזה גם נקודת אור: מפני שזה לא יימשך יותר מדי זמן. 

כי הבור התקציבי הזה הוא לא בעיה יסודית, אלא תקלה מעשה ידי אדם. הכלכלה הישראלית במצב בסיסי טוב. בעקבות התחדשות זרם הגז הצמיחה תגיע השנה ל-3.5%, האבטלה עומדת על 6.5% כלומר שהיא נמוכה, אנחנו אחת המדינות המערביות היחידות שדירוג האשראי שלה עלה בשנים האחרונות. אני מדבר עם סטנלי פישר בכל יום, אנחנו יושבים ביחד על המדדים, והם טובים. אנחנו רק צריכים לתקן את התקלה כדי שהאוברדראפט לא יקבור אותנו תחתיו. ברגע שנתקן את התקלה – וזה לא אמור לקחת זמן רב מדי – נוכל להחזיר לאנשים את מה שמגיע להם בזכות.

צריך סבלנות וצריך נחישות, ובסך הכל אני מוצא במערכת מידה מפתיעה של הבנה למצב. בניגוד לכל האגדות, מערכת הבטחון למשל מגלה פתיחות והבנה שצריך לברך עליהם. אני מדבר לא מעט גם עם שר הבטחון החדש וגם עם הרמטכ"ל ושניהם מבינים שאנחנו במציאות כלכלית אחרת, ומביעים נכונות יוצאת דופן – ובוודאי יוצאת דופן לעומת הדיאלוג שהתנהל בעבר בין האוצר למערכת הבטחון – לקחת חלק במאמץ, ולקצץ ולהדק חגורה. השר יעלון ורב אלוף גנץ הם אנשים אחראים, והם מבינים שצה"ל אינו אי בודד בתוך ישראל, אלא חלק מהחברה הישראלית. הקיצוץ בתקציב הבטחון הוא הכרחי, והוא יהיה ניכר, אבל אני לא אתן לזה להדרדר למלחמת הבוץ השנתית בין משרד הבטחון למשרד האוצר. יש מספיק צבאות אוייב סביב מדינת ישראל, צה"ל אינו אחד מהם, ואת הקיצוץ בתקציבו צריך לעשות בשיתוף פעולה ומתוך דיאלוג. 

אנחנו צריכים סבלנות ונחישות, מפני שלאנשים סבלניים ונחושים קורים דברים טובים. הכנסת החרדים לשוק העבודה תגדיל את התוצר באחוז שלם. שיפור החינוך הטכנולוגי ייצור פה דור חדש של מהנדסים ואנשי היי-טק. המלחמה שאנחנו מכריזים על ההון השחור תכניס מיליארדים לקופת המדינה ותגרום לנו להרגיש שאנחנו חיים במדינה צודקת יותר. 

כל זה מתאפשר מפני שבבחירות האחרונות הוא שהאדם העובד לקח את המדינה בחזרה לידיו. הוא הצביע על הוגנות, הוא הצביע על צדק חלוקתי, הוא אמר בקלפי שנמאס לו לשלם על אנשים שמסרבים לעבוד ולא פחות מזה על טייקונים ולוביסטים וקבוצות כוח שעושקים אותו.

אחרי הבחירות אנשים התמלאו פתאום בתקווה. התברר שבניגוד למה שהם חשבו, ישראל לא נידונה להיות לנצח יותר ויותר סקטוריאלית, יותר ויותר עניה, יותר ויותר לא הוגנת. את התקווה הזו אסור לנו להחמיץ. תקווה היא לא רק רגש, ולא רק ההמנון הלאומי שלנו. תקווה היא גם ערך כלכלי. אנשים שיש להם תקווה בונים יותר, יוזמים יותר, קונים יותר, משתפים פעולה יותר. אני מאמין שאנשים בעלי תקווה הם גם אלה שמוכנים להקריב יותר, מפני שהם לא תופסים את זה כהקרבה אלא כהשקעה. 

תפקידנו – תפקידי – הוא להנפיק את התקווה הזו. אנחנו נהפוך אותה לדירה במחיר סביר לזוג צעיר, אנחנו נהפוך אותה לגיוס לכל, אנחנו נהפוך אותה ליוקר מחיה שאפשר לעמוד בו, אנחנו נהפוך אותה למערכת חינוך שתגרום לנו לגאווה וכבוד, ולפני הכל אנחנו נהפוך אותה לחברה ישראלית חדשה שמעמידה במרכז את האדם העובד.

תודה רבה לכם.

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ח"כ לפיד בביקור מדיני ביפן: "הסכם הגרעין עם איראן מסכן את שלום המזרח התיכון"


יו"ר יש עתיד ומספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, יצא לביקור מדיני קצר ביפן. במהלך הביקור ערך פגישות רשמיות עם שר החוץ טארו קונו, (Taro Kono) ושר ההגנה טאקאשי אייויא, (Takeshi Iwaya).

בתום הפגישות אמר לפיד: "השיחות היו על שיתופי פעולה טכנולוגיים, כלכליים, בעיקר על נושאים ביטחוניים, בעיקר על הצורך שלנו להזיז את היפנים מהתמיכה שלהם בהסכם הגרעין עם איראן. אנחנו צריכים להסביר להם ולעשות עבודה טובה יותר בלהסביר להם שהסכם הגרעין עם איראן מסכן את שלום העולם ושלום המזרח התיכון".

המשך לקריאה

חברי הכנסת של כחול לבן סיירו בדרום תל אביב


חברי הכנסת של כחול לבן עפר שלח, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, צבי האוזר ובועז טופורובסקי סיירו בשכונת התקווה בתל אביב ונפגשו עם בעלי עסקים ותושבי השכונה.

ח"כ כהן: "היעדר המדיניות של נתניהו בעשור האחרון, פוגעת בתושבי השכונה ובתושבים הזרים כאחד. אנחנו נתווה כיוון ונממש אותו".

ח"כ טופורובסקי: "כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד תתווה סדר עדיפויות שטובת האזרח עומדת בראש". 

ח"כ ברביבאי: "גם פה בשוק ברור לכולם שמגיע לציבור יותר ולא הכול זה חסינות נתניהו". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בעוטף עזה: "החמאס צריך לדעת שבפעם הבאה שהם ירו טילים על אזרחי ישראל, הם יקבלו טיל לתוך הבית שלהם"


הנהגת כחול לבן- יו״ר כחול לבן, רא״ל במיל׳ בני גנץ, חבר ועדת חוץ וביטחון, ח״כ יאיר לפיד, שר הביטחון לשעבר, רא״ל במיל׳ בוגי יעלון והרמטכ״ל לשעבר רא״ל במיל׳ גבי אשכנזי, הגיעה לשדרות כחלק מפעילות השטח שהתקיימה בדרום ובשטח עוטף עזה.

ח״כ יאיר לפיד, חבר ועדת חוץ וביטחון: "פעם הבאה ש-700 טילים יצאו מפה מעזה אל שדרות אתם צריכים להחליט איזה קבינט אתם רוצים שיעמוד כאן - רא"ל גבי אשכנזי או סמוטריץ', רא"ל בוגי יעלון או מירי רגב, רא"ל בני גנץ ואני או אף אחד, כי ביבי הרי נעלם כל פעם שיורים מעזה על תושבי עוטף עזה". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד ביום גיוס לוחמות: "הדם של הילדים שלנו לא שווה פחות"


במסגרת מסע "בשביל ישראל" הגיעו מספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, וח"כ יוראי להב הרצנו לבקו"ם בתל השומר כשהם מלווים את שירז – מתגייסת לחי"ר גבולות כלוחמת.

ח"כ לפיד אמר רגע לפני שנכנסה בשערי הבקו"ם: "שירז הגיעה להתגייס כי זו חובתה. מדינת ישראל אומרת לה שהיא צריכה להתגייס – היא מילאה את חובתה ומתגייסת לשירות קרבי בברדלס. כי זה מה שמדינת ישראל מבקשת מבנותיה ובניה.זה מה שצריכים כל צעיר וצעירה לעשות – להתגייס לצה"ל או לשירות האזרחי, ולמלא את חובתם". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בירושלים: "שמה הנהדר של הציונות הדתית לא צריך להיות מוכתם על ידי הכהניסטים"


הנהגת כחול לבן קיימה הבוקר סיור מיוחד בארמון הנציב בירושלים בהשתתפות יו"ר כחול לבן רא"ל (מיל') בני גנץ, ח"כ יאיר לפיד, רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, וח"כ מירב כהן.

ח"כ לפיד: "המקום הזה הוא הזדמנות להזיכר על מה חרבה ירושלים. בגלל קנאות. זו מערכת הבחירות השנייה ברציפות שבה נתניהו מנסה להכניס את הכהניסטים לכנסת. אלו האנשים שנתניהו מנסה להכניס לכנסת ישראל ולממשלת ישראל כדי שהם יוציאו אותו מהכלא. את זה אנחנו באנו למנוע"

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בהשקת האוטובוס של כחול לבן: "ככה מנצחים בחירות - בזיעה, בחום, בכל מקום"


יו"ר יש עתיד ומספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, מעלה הילוך בקמפיין הבחירות. לפיד השיק את האוטובוס איתו הוא מתכוון לנסוע ברחבי המדינה ולפגוש את אזרחי ישראל על מנת להציע בפניהם את האלטרנטיבה השלטונית היחידה של בחירות קיץ 2019 - כחול לבן.

בפתיחת המסע הישראלי אמר לפיד:"אזרחי ישראל נוהרים באוטבוס כדי להחליף את השלטון. ככה מנצחים בחירות - בזיעה, בחום, בכל מקום. כל מי שאומר לא שומעים אתכם, אז אנחנו יוצאים היום למסע ישראלי באוטובוסים". 

 

המשך לקריאה

ח"כ ברביבאי בפעילות ברכבת: "כשנרכיב את הממשלה הבאה, נשפר את מצב התחבורה הציבורית ומערכת הרכבות במדינה"


תחת הכותרת: נוסעי הרכבת – נתניהו לא רואה אותכם. נתניהו דואג רק לנתניהו. חברי סיעת כחול לבן, יחד עם עשרות פעילי המפלגה, הגיעו לתחנות הרכבת ברחבי הארץ.

במהלך הפעילות, נתקעו בתחנת אשדוד בעקבות תקלה ברכבת, חברי הכנסת אורנה ברביבאי, איתן גינצבורג, אורלי פרומן, ועידן רול יחד עם ליהיא לפיד ומטה הנשים של 'כחול לבן' שעשו יחד את הדרך מתחנת ת"א השלום לעבר שדרות. 

ח"כ ברביבאי: "תקלות קורות אבל חוסר המענה המידי שניתן הוא מחדל. ככה זה כבר שנים. אחרי הבחירות, כשכחול לבן תרכיב את הממשלה הבאה, נפעל לטובת ישראל ונשפר גם את מצב התחבורה הציבורית ומערכת הרכבות במדינה".

 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס פעילים בשפיים: "מגיע לכם ראש ממשלה שלא עסוק רק בעצמו"


אלפי פעילים, ראשי מטות של מפלגת "כחול לבן", חברי הנהגת המפלגה וחברי הכנסת אורנה ברביבאי, מאיר כהן, עפר שלח, פנינה תמנו שאטה ומיקי חיימוביץ, התכנסו בשפיים לכנס התנעה לקראת מערכת הבחירות הקרובה.

ח"כ לפיד פנה לפעילים ואמר להם: "יש לנו 35 מנדטים בזכותכם. בגלל הכוח שלכם. בגלל ששרפתם את השטח. בגלל ששומעים אתכם. מכם נתניהו פוחד. מכל מה שאתם מייצגים. היושר, ההגינות, האכפתיות. הגיע הזמן לשינוי. חייבים לנצח בספטמבר. ננצח בספטמבר. ננצח, נכנס לכל משרדי הממשלה,  נלך לעבוד". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בסיור באשקלון: "נתניהו הפסיק לעבוד בשביל אזרחי ישראל"


חברי סיעת כחול לבן סיירו באשקלון וקיימו בעיר את ישיבת הסיעה השבועית. את הביקור פתחו חברי הסיעה במפגש עם עובדי אזור התעשייה באשקלון.

הח״כים סיירו במפעל רב בריח ושמעו מהעובדים כי בשעת חירום נותרים רבים מהם ללא מקום ממוגן לשהות בו, בשל היעדר תמיכה כלכלית מצד המדינה בעלויות המיגון.

ח"כ לפיד: "נתניהו הפסיק לתפקד. הוא הפסיק לעבוד בשביל אזרחי ישראל. כמו שהוא לא מטפל בבעיות של האתיופים, כמו שהוא לא מטפל במיגון של אשקלון , כמו שהוא לא מטפל במשבר הכלכלי שמגיע לפתחנו".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס הרצליה: "נתניהו הפך לראש ממשלה גרוע שלא אכפת לו לפרק את המדינה"


בנאום בכנס הרצליה תקף מספר 2 בכחול לבן ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וטען שהמטרה של נתניהו היא החסינות שלו ובתמורה יהיה מוכן לתת הכול לשותפים הטבעיים שלו. 

בנאום אמר לפיד: "נתניהו הוא ראש ממשלה גרוע. הוא לא היה כזה. היום הוא כזה. זה מה שקורה אחרי יותר מדי שנים בתפקיד. כשאני אמרתי בפעם הראשונה "קרה לו משהו" אנשים צחקו. אף אחד כבר לא צוחק. היום השרים שלו אומרים את זה. האנשים הכי קרובים אליו אומרים את זה".

 

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך