בשש (עם) אחרי המלחמה

25 נובמבר 2012 17:00 | עדי קול

במשך שבוע ימים היינו כולנו מחוברים לערוצי הטלוויזיה. שמענו ניתוחים ופרשנויות לצד קריאות מלחמה ונבואות זעם. צפינו בפוליטיקאים ובגנרלים, בחוקרי המלחמות ובמנתחי השלום, במסבירים ובמלעיזים, וכמובן בעימות המתבקש בין המילואימניק היושב עם האצבע על ההדק, לזה שרק רוצה לחזור הביתה בשלום. רובם ככולם הביעו תמיכה מבוקרת או ביקורת תומכת, או איך שלא קוראים למשפט שמתחיל ב"היציאה למבצע היתה מוצדקת" וממשיך ב"אבל...".

למדנו גם להכיר מקרוב את הכתבים הצבאיים, כתבי השטח ו"נציגנו בדרום הארץ". פיתחנו דאגה כנה לשעות השינה של רמי שני ואלמוג בוקר, וקיווינו ש"קברניטי הערוץ" ישכילו לזהות את התסמונת הפוסט טראומטית ממנה סובל אור הלר. ובעיקר, הודות לרוני דניאל, למדנו שלל מילים נרדפות למילה "כתישה".

ולמרות שעייפנו (אנחנו הצופים, אבל גם הם, הכתבים, אנשי ההפקה, והמרואיינים עצמם שנשחקו עד דק), אנחנו כנראה נמשיך גם בימים הקרובים לראות את אותם פרצופים, ולשמוע את אותם קולות. הם ימשיכו לדבר על "המצב", אבל יתכוונו לדבר על הבחירות. הם ידברו כביכול "עלינו" אבל בעצם יחשבו על עצמם.

ובכן, רגע לפני שהכל חוזר לקדמותו, ובהפוגה ההכרחית לצורך ניקוי יבש של חליפות מאובקות, אני רוצה להציע ליין-אפ אחר. רשימת אורחים במקום רשימת דוברים, פנים ושמות במקום "סיפורים".

אני רוצה לבקש מעודד בן עמי, רפי רשף, יונית ותמר, להציג את הפסיפס האנושי שממנו מורכבת ה"מלחמה" שלנו. המלחמה היומיומית הקשה מנשוא שהופכת בלתי נסבלת בעיתות משבר. הרגעים, התחושות, המחשבות, שהתקשורת יכולה, צריכה ואפילו חייבת להאיר.

אני רוצה שהם יזמינו לאולפן את רחל, את לילך ואילן ואת ארתור. האנשים שאף אחד לא רואה:

א.      רחל אמזלג היא אמא לחמשה ילדים וסבתא לארבעה מנתיבות. בתה הבכורה, לימור, היא בת 30, גרושה ואמא לשלושה. השניה, אורלי, בת 28 ורווקה. קובי, השלישי, בן 25, נשוי לגלית ואב לילד. ובני הזקונים, רוני וירון, הם תאומים בני 23. ארבעה מתוך חמשת ילדיה גרים בבית, וכן שלושת ילדיה של לימור. בעלה חולה סכרת, שאף פעם לא הצליח להישאר מאוזן ולפני כשלוש שנים נאלצו לכרות את רגלו. הוא אינו עובד ומקבל קצבת נכות מביטוח לאומי. רחל עצמה עובדת כבר כמעט 20 שנה במפעלי ים המלח. היא יוצאת לעבודה כל יום ב-4:40 בבוקר בהסעה וחוזרת ב-17:15. בדרך מהתחנה היא עוצרת בשוק וקונה מהפירות והירקות של סוף היום שמחירם כבר ירד. פעם בשבוע, ביום חמישי, היא עוצרת אצל שמעון הקצב ומבקשת חתיכות עוף למרק (החתיכות הזולות), שמהן היא תכין מעדן לארוחת השבת. שתי הבנות של רחל לא עובדות. הן אחראיות על עבודות הבית ומטפלות בילדים. הבנים מתים לעוף מפה. הם עובדים בעבודות מזדמנות כדי לחסוך כסף ולברוח מנתיבות. אולי לבאר שבע. עם 7000 ₪ בחודש, רחל מחזיקה ששה מבוגרים ושלושה ילדים. בעשר אצבעות.

ביום רביעי בחמש אחר הצהרים, כשנודע באמצעי התקשורת על חיסולו של ג'עברי, היתה רחל בדרך הביתה לנתיבות. מיד התקשרה לילדים וביקשה שיגיעו הביתה. מהתאומים היא ביקשה שיעברו במכולת ויקנו מצרכים. שירשמו. משה יבין. היא מיהרה הביתה להרגיע את הקטנים ולהכין לכולם את התיק שאותו יקחו איתם למקלט השכונתי כשיתחילו האזעקות. הבית שלהם ישן ולא ממוגן והם לא יוכלו להישאר בו אם המצב יתדרדר.

בשעה תשע נשמעה האזעקה הראשונה. כל משפחת אמזלג מיהרה בריצה אל המקלט. התאומים סחבו את אביהם על הידיים ורצו. כשהגיעו למקלט כבר כמעט ולא נשאר להם מקום לשבת. מזל השכנה קמה ופינתה את מקומה לבעל קטוע הרגל. רחל נזכרה שלא הספיקה להכין סנדוויצ’ים.

מאז ולמשך שבוע ימים, חייה של רחל אמזלג התנהלו בין הבית למקלט. בבית היא כיבסה, בישלה, ניקתה, החליפה חיתולים והפרידה בין הנכדים שבחרו להעביר את הזמן בריבים קולניים ומכות. לימור בתה חלתה בדלקת גרון וכשלא הצליחה לזחול מהמיטה אל המקלט שבקצה הרחוב סחבו אחיה על הגב גם אותה. אורלי נכנסה לדיכאון והתאומים ישבו על הספה ועישנו נרגילה ימים שלמים. אם בימים רגילים רחל מרגישה שהיא מחזיקה את כולם על כתפיה, אז על אחת כמה וכמה במלחמה. היא נישקה, ליטפה וניחמה, וגם כעסה, צעקה וקיללה. כמה עוד היא יכולה?

ואם הבית הרגיש כמו סיר לחץ, הרי שזה עוד כלום לעומת התחושות במקלט. למשפחת לוזן התפוצצה רקטת גראד בחצר והבית כולו הפוך. ברכה שושן חטפה התקף לב, ואף אחד בשכונה לא ישן או אכל מספיק כל השבוע. אמנם הגיעו תרומות של אוכל ומשחקים למקלטים אבל כמה זמן אפשר לאכול במבה. אין פירות וירקות כי השוק סגור. בעצם הכל סגור. וגם אין זמן להעמיד אפילו סיר עם אורז.

רחל מחכה שהכל ייגמר. הטלוויזיה שלהם לא עובדת ולרדיו אין לה סבלנות. היא רק רוצה לחזור לעבודה. יותר קל לעמוד על הרגליים במפעל 10 שעות ביום מאשר לטפל במשפחה שלה. היא גם צריכה את הכסף. בלי שעות נוספות המשכורת שלה לא תספיק לשלם חשבונות, והרי השהייה בבית תקפיץ את חשבון החשמל, המים והטלפון. המלחמה הזו תעלה לה ביוקר.                         

ב.      לילך ואילן מאשקלון נשואים כבר שלוש שנים. הם התחתנו מאוחר יחסית, כאשר שניהם היו בני 27. אמא של לילך כבר חשבה שאף אחד לא ייקח את הבת שלה. היא נסעה לצפת להשתטח על קברו של האר"י הקדוש והקפידה ללכת לבית הכנסת. החבר'ה של אילן אמרו לו שהוא גבר על שלא נכנע ללחץ. מאחורי גבו הם ריחמו עליו שאין לו מי שיבשל לו ארוחת ערב. הם הכירו במשחק כדורסל של עירוני אשקלון. אילן אוהד שרוף ולילך קיבלה כרטיסים מהעבודה ולקחה את אחיההקטן. תוך ארבעה חודשים התחתנו. אילן עובד באבטחה ולילך פקידת קבלה במשרד תיווך. הם קנו דירה קטנה באשקלון. ליד אמא של לילך. זו שכונה ישנה ומבוגרת אבל רק שם יכלו להרשות לעצמם. המשכנתא "שותה" להם את המשכורת ואילן עושה משמרות כפולות וכל סוף שבוע. לילך נשארת רוב הזמן לבד והיא משתגעת. לאחרונה חשבו שאולי עדיף להם להשכיר את הדירה ולעבור לגור אצל ההורים של לילך כדי לחסוך כסף. אילן חושב שזה טירוף. אף אחד מהחברים שלו לא היה רוצה לגור עם אמא של אשתו.

מאז החתונה הם מנסים להכנס להריון. בהתחלה טבעי. כמעט שנתיים ספרו ימים, קנו ערכות ביוץ והתפללו. לפני שנה אמרו לה החברות שהיא כבר לא ילדה. עוד מעט בת 30. שתלך להיבדק. הם עברו את כל הבדיקות בהצלחה, ועדיין, לא הצליחו. ההורים שוב התחילו להילחץ ואמא שלה חזרה להשתטח. אחרי כמה סבבים של הזרעות, החליטו לנסות הפרייה מלאכותית. ביום שני ה-12.11 בשש בערב קבעו תור לרופא בכללית כדי להתחיל. הם כתבו את ההוראות, ושיננו את ההנחיות: פעם ביום זריקה, וכל יומיים לבוא בשבע בבוקר לעשות בדיקת דם ואולטרא סאונד למעקב זקיקים. בדרך הביתה עצרו בבית המרקחת. 600 ₪ ל-6 ימים. אחרי הנחה. איך הם יעמדו בזה? למה גם להביא ילדים לעולם צריך להיות יקר ומסובך? הכל מסובך פה. 

ביום שלישי אילן הגיע הביתה מהעבודה בשבע ויחד הם ניגשו להזריק בפעם הראשונה. הם סיכמו שאמנם לילך מקבלת את הזריקות אבל זה יהיה פרויקט של שניהם. הזריקה כאבה אבל לא נורא. אם זה מה שהיא צריכה לסבול כדי שיהיו לה ילדים היא מוכנה. למחרת, יום רביעי ה-14.12, יום 2 לטיפול, בזמן שלילך ואילן דיברו בטלפון מהעבודה וקבעו מתי יפגשו בבית ויזריקו את הזריקה היומית, נודע כי מבצע עמוד ענן יצא לדרך ואשקלון כולה נכנסה לכוננות.

ביום חמישי בבוקר, עדיין שקט, לילך מיהרה לקופת החולים לעבור את הבדיקות הדרושות. היא פגשה שם עשרות נשים במצבה ולרגע חשה הקלה. רק לרגע משום שכולן היו מודאגות ומוטרדות. אם יתחילו מטחי יריות ואנשים יתבקשו להישאר בבתים, איך הן יוכלו לבצע את המעקב? ולאחר מכן מי יבצע להן את השאיבה? נדרשת הרדמה מלאה ואשפוז קצר ובברזילאי אין מספיק חדרים מוגנים. וההחזרות? מי יעשה אותן? ואיפה? לילך עוד לא הבינה על מה מדובר אבל היא נלחצה. היא החלה לדמיין את עצמה רצה עם מזרק ביד לחדר המוגן, נפגעת מרקטה בדרך לקופת חולים או שהאזעקה מתחילה בעודה מורדמת על שולחן הניתוח וכולם עוזבים אותה ורצים לתפוס מחסה.

בדרכה חזרה לעבודה נשמעה האזעקה הראשונה. היא היתה באוטובוס. כולם מיהרו לצאת ולשכב על הרצפה מאחורי גדר הבטון של הבניין הסמוך. מישהו צעק שהכי חשוב שיהיו מוגנים מדרום. לעולם הזה אני רוצה להביא תינוק? היא חשבה לעצמה.

ג.       ארתור הוא בן 16.5. במקור הוא מכרמיאל אבל עכשיו לומד בפנימייה בבאר שבע. הוא הגיע לשם בספטמבר בצו של שופט, אחרי שברח מכל מסגרת אחרת אליה הגיע מאז שאמא שלו עזבה את הארץ והשאירה אותו ואת אחיו מאחור. בלי לומר מילה. זו הפנימייה החמישית שלו והוא בטוח שגם מפה הוא יצליח לברוח.

דווקא לא רע לו. יש לו מדריך שמבין עניין ומדבר בגובה העיניים וגם לא מכריחים אותו ללכת לבית הספר. המנהלת של הפנימייה אמרה לו שהיא יודעת שכבר שנים הוא לא ישב בכיתה והיא גם לא תדרוש את זה ממנו. היא אמרה שבהתחלה הוא ילמד בפנימייה עם חונך ואחר כך נראה. היא גם שאלה אותו מה הוא אוהב והוא אמר שכלום והיא ענתה שזו תהיה המשימה שלהם ביחד. למצוא משהו שהוא יאהב. אף פעם, אף אחד לא שאל אותו את השאלה הזו ובטח לא הבטיח לחפש תשובה ביחד. אבל הרבה אנשים כבר הבטיחו לו דברים. גם אמא שלו. ואף אחד לא קיים. אז בינתיים הוא כאן אבל הוא יכול ללכת בכל רגע.

בימי רביעי אחרי הצהרים יש בפנימייה חוג כדורגל. ארתור הוא שוער. לא בגלל שלא בוחרים אותו לאף קבוצה אלא בגלל שהוא שוער מעולה. יש לו אינסטינקטים של שועל והוא עוצר כל כדור. בכדורגל הוא נהנה והחבר'ה בפנימייה נותנים לו כבוד.

ביום רביעי, בדיוק בסוף האימון כשכבר התחילו לחלק לקבוצות ולהתחיל לשחק, הגיעו המדריכים וביקשו מכולם לחזור לחדרים, להתקלח ולהגיע למועדון. ארתור לא הסכים. הם אמרו לו שהמצב בעזה מתחמם ושצריך להיות בקרבת מרחבים מוגנים. הוא ענה שזה לא מעניין אותו ובכלל לא אכפת לו למות, הוא רוצה לשחק כדורגל. אחד מהם שם עליו יד וארתור ניער אותו בבעיטה. שני מדריכים קפצו עליו והחזיקו אותו כמו שהיו מחזיקים אותו כשהתפרע בפנימייה הקודמת ממנה ברח. הם גררו אותו לחדרים בזמן שהוא משתולל ומקלל. מישהו ליווה אותו למקלחת ואחר כך למועדון.

בשעה שמונה היתה אזעקה ראשונה. כל הילדים בפנימייה רצו למרחב המוגן. ארתור אחריהם. זו היתה האזעקה הראשונה שלו ופתאום הוא הרגיש לא שייך. הוא לא באמת מכיר עדיין אף אחד בפנימייה. הוא לא יודע איפה אח שלו. לא מבין למה הוא נתקע במקום הזה ובכלל מה הוא עושה בארץ הזו. הוא בכלל לא יהודי. באותו ערב היו עוד שלוש אזעקות. באמצע הלילה עוד שלוש וגם בבוקר.

בשמונה בבוקר נכנסה מנהלת הפנימייה ואמרה שמי שיש לו לאן לנסוע יכול לחזור הביתה. היא אמרה שזה ייקח זמן ובמילא יום חמישי ומחר אמורים לצאת לשבת. היא ביקשה מהילדים לסדר את התיקים ואמרה שרכב של הפנימייה יסיע אותם לתחנה המרכזית ויוודא שיעלו על אוטובוס או רכבת. ארתור ידע שאין לו לאן ללכת.       

מבצע עמוד ענן היה מבצע צבאי. מוצלח יותר או פחות – ימים יגידו. אבל המבחן האמיתי שלנו כחברה עוד לא נגמר. עלינו למצוא את הדרך לטפל בכל אותן מצוקות וחולאים שפושים בחברה שלנו. לא רק שהם אינם נעלמים במלחמה, אלא שהם מחריפים. רחל וארתור זקוקים לנו היום יותר מתמיד, אז בואו לא נעבור הלאה. בואו לא נפסיק לדבר על המבצע. אבל נדבר על מה שהוא עשה להם ועל איך אנחנו יכולים לעזור להם. להקל עליהם. בואו לא נשכח אותם. גם כשהתותחים רועמים ובעיקר כשהם נדמו.

כתבות נוספות שיעניינו אותך

חברי הכנסת של כחול לבן סיירו בדרום תל אביב


חברי הכנסת של כחול לבן עפר שלח, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, צבי האוזר ובועז טופורובסקי סיירו בשכונת התקווה בתל אביב ונפגשו עם בעלי עסקים ותושבי השכונה.

ח"כ כהן: "היעדר המדיניות של נתניהו בעשור האחרון, פוגעת בתושבי השכונה ובתושבים הזרים כאחד. אנחנו נתווה כיוון ונממש אותו".

ח"כ טופורובסקי: "כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד תתווה סדר עדיפויות שטובת האזרח עומדת בראש". 

ח"כ ברביבאי: "גם פה בשוק ברור לכולם שמגיע לציבור יותר ולא הכול זה חסינות נתניהו". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בעוטף עזה: "החמאס צריך לדעת שבפעם הבאה שהם ירו טילים על אזרחי ישראל, הם יקבלו טיל לתוך הבית שלהם"


הנהגת כחול לבן- יו״ר כחול לבן, רא״ל במיל׳ בני גנץ, חבר ועדת חוץ וביטחון, ח״כ יאיר לפיד, שר הביטחון לשעבר, רא״ל במיל׳ בוגי יעלון והרמטכ״ל לשעבר רא״ל במיל׳ גבי אשכנזי, הגיעה לשדרות כחלק מפעילות השטח שהתקיימה בדרום ובשטח עוטף עזה.

ח״כ יאיר לפיד, חבר ועדת חוץ וביטחון: "פעם הבאה ש-700 טילים יצאו מפה מעזה אל שדרות אתם צריכים להחליט איזה קבינט אתם רוצים שיעמוד כאן - רא"ל גבי אשכנזי או סמוטריץ', רא"ל בוגי יעלון או מירי רגב, רא"ל בני גנץ ואני או אף אחד, כי ביבי הרי נעלם כל פעם שיורים מעזה על תושבי עוטף עזה". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד ביום גיוס לוחמות: "הדם של הילדים שלנו לא שווה פחות"


במסגרת מסע "בשביל ישראל" הגיעו מספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, וח"כ יוראי להב הרצנו לבקו"ם בתל השומר כשהם מלווים את שירז – מתגייסת לחי"ר גבולות כלוחמת.

ח"כ לפיד אמר רגע לפני שנכנסה בשערי הבקו"ם: "שירז הגיעה להתגייס כי זו חובתה. מדינת ישראל אומרת לה שהיא צריכה להתגייס – היא מילאה את חובתה ומתגייסת לשירות קרבי בברדלס. כי זה מה שמדינת ישראל מבקשת מבנותיה ובניה.זה מה שצריכים כל צעיר וצעירה לעשות – להתגייס לצה"ל או לשירות האזרחי, ולמלא את חובתם". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בירושלים: "שמה הנהדר של הציונות הדתית לא צריך להיות מוכתם על ידי הכהניסטים"


הנהגת כחול לבן קיימה הבוקר סיור מיוחד בארמון הנציב בירושלים בהשתתפות יו"ר כחול לבן רא"ל (מיל') בני גנץ, ח"כ יאיר לפיד, רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, וח"כ מירב כהן.

ח"כ לפיד: "המקום הזה הוא הזדמנות להזיכר על מה חרבה ירושלים. בגלל קנאות. זו מערכת הבחירות השנייה ברציפות שבה נתניהו מנסה להכניס את הכהניסטים לכנסת. אלו האנשים שנתניהו מנסה להכניס לכנסת ישראל ולממשלת ישראל כדי שהם יוציאו אותו מהכלא. את זה אנחנו באנו למנוע"

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בהשקת האוטובוס של כחול לבן: "ככה מנצחים בחירות - בזיעה, בחום, בכל מקום"


יו"ר יש עתיד ומספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, מעלה הילוך בקמפיין הבחירות. לפיד השיק את האוטובוס איתו הוא מתכוון לנסוע ברחבי המדינה ולפגוש את אזרחי ישראל על מנת להציע בפניהם את האלטרנטיבה השלטונית היחידה של בחירות קיץ 2019 - כחול לבן.

בפתיחת המסע הישראלי אמר לפיד:"אזרחי ישראל נוהרים באוטבוס כדי להחליף את השלטון. ככה מנצחים בחירות - בזיעה, בחום, בכל מקום. כל מי שאומר לא שומעים אתכם, אז אנחנו יוצאים היום למסע ישראלי באוטובוסים". 

 

המשך לקריאה

ח"כ ברביבאי בפעילות ברכבת: "כשנרכיב את הממשלה הבאה, נשפר את מצב התחבורה הציבורית ומערכת הרכבות במדינה"


תחת הכותרת: נוסעי הרכבת – נתניהו לא רואה אותכם. נתניהו דואג רק לנתניהו. חברי סיעת כחול לבן, יחד עם עשרות פעילי המפלגה, הגיעו לתחנות הרכבת ברחבי הארץ.

במהלך הפעילות, נתקעו בתחנת אשדוד בעקבות תקלה ברכבת, חברי הכנסת אורנה ברביבאי, איתן גינצבורג, אורלי פרומן, ועידן רול יחד עם ליהיא לפיד ומטה הנשים של 'כחול לבן' שעשו יחד את הדרך מתחנת ת"א השלום לעבר שדרות. 

ח"כ ברביבאי: "תקלות קורות אבל חוסר המענה המידי שניתן הוא מחדל. ככה זה כבר שנים. אחרי הבחירות, כשכחול לבן תרכיב את הממשלה הבאה, נפעל לטובת ישראל ונשפר גם את מצב התחבורה הציבורית ומערכת הרכבות במדינה".

 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס פעילים בשפיים: "מגיע לכם ראש ממשלה שלא עסוק רק בעצמו"


אלפי פעילים, ראשי מטות של מפלגת "כחול לבן", חברי הנהגת המפלגה וחברי הכנסת אורנה ברביבאי, מאיר כהן, עפר שלח, פנינה תמנו שאטה ומיקי חיימוביץ, התכנסו בשפיים לכנס התנעה לקראת מערכת הבחירות הקרובה.

ח"כ לפיד פנה לפעילים ואמר להם: "יש לנו 35 מנדטים בזכותכם. בגלל הכוח שלכם. בגלל ששרפתם את השטח. בגלל ששומעים אתכם. מכם נתניהו פוחד. מכל מה שאתם מייצגים. היושר, ההגינות, האכפתיות. הגיע הזמן לשינוי. חייבים לנצח בספטמבר. ננצח בספטמבר. ננצח, נכנס לכל משרדי הממשלה,  נלך לעבוד". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בסיור באשקלון: "נתניהו הפסיק לעבוד בשביל אזרחי ישראל"


חברי סיעת כחול לבן סיירו באשקלון וקיימו בעיר את ישיבת הסיעה השבועית. את הביקור פתחו חברי הסיעה במפגש עם עובדי אזור התעשייה באשקלון.

הח״כים סיירו במפעל רב בריח ושמעו מהעובדים כי בשעת חירום נותרים רבים מהם ללא מקום ממוגן לשהות בו, בשל היעדר תמיכה כלכלית מצד המדינה בעלויות המיגון.

ח"כ לפיד: "נתניהו הפסיק לתפקד. הוא הפסיק לעבוד בשביל אזרחי ישראל. כמו שהוא לא מטפל בבעיות של האתיופים, כמו שהוא לא מטפל במיגון של אשקלון , כמו שהוא לא מטפל במשבר הכלכלי שמגיע לפתחנו".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס הרצליה: "נתניהו הפך לראש ממשלה גרוע שלא אכפת לו לפרק את המדינה"


בנאום בכנס הרצליה תקף מספר 2 בכחול לבן ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וטען שהמטרה של נתניהו היא החסינות שלו ובתמורה יהיה מוכן לתת הכול לשותפים הטבעיים שלו. 

בנאום אמר לפיד: "נתניהו הוא ראש ממשלה גרוע. הוא לא היה כזה. היום הוא כזה. זה מה שקורה אחרי יותר מדי שנים בתפקיד. כשאני אמרתי בפעם הראשונה "קרה לו משהו" אנשים צחקו. אף אחד כבר לא צוחק. היום השרים שלו אומרים את זה. האנשים הכי קרובים אליו אומרים את זה".

 

המשך לקריאה

ח"כ רול במצעד הגאווה בת"א: "את הכח האדיר שיש פה חייבים לנתב לכח פוליטי שינהיג את ישראל לעתיד טוב ושוויוני יותר"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת מאיר כהן, יעל גרמן, קארין אלהרר, אורנה ברביבאי, מיקי חיימוביץ', יזהר שי, איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב הרצנו הגיעו לתמוך בקהילה הלהט"בית במסגרת מצעד הגאווה שנערך בתל אביב יפו.

ח"כ רול אמר על הבמה: "אנחנו מרגישים שבשדה הפוליטי יש ניסיון לחזרה אחורה ולהחזיר אותנו לדין תורה וקיצוניים שחושבים שיהדות היא יהדות מפלגת ויהדות היא דבר מקרב ואוהב ומגשר וזו היהדות שלי. התפקיד שלנו זה להיות שגרירים בכל מקום ולתת למאבק הגאה פנים ושם. רק ככה ננצח". 

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך

תגיות